באחרונה הגיע לבקר במאורת הנמר סתיו שחם, מנכ"ל ומייסד חברת סגמנט טכנולוגיות מידע שחשף בביקורו חברה מובילה בשוק. 

כזכור, שחם, שהוא יזם היי-טק, שהיה גם הבעלים של הפועל כפר סבא, והוא איש עסקים מצליח ופורץ דרך, אשר כיכב בעונה האחרונה של התכנית "הכרישים" בערוץ קשת 12.

[caption id="attachment_304121" align="alignnone" width="600"] סתיו שחם, מנכ"ל ומייסד חברת סגמנט טכנולוגיות מידע. צילום: פלי הנמר[/caption]

את החברה ייסד שחם בשנת 2000 עם אחיו, חן, שניהם קצינים בכירים, יוצאי היחידה היוקרתית 8200 בצה"ל. החברה עוסקת בתחום פתרונות טכנולוגיים לניהול שרשרת אספקה, תהליכים פיננסים ותהליכי ייצור במפעלים יצרניים. כמו כן, בבעלותם חברות-בת ומשרדים באירופה.

בימים אלו החברה מעבירה את מרכז פעילותה לקומפלקס במתחם ההיי-טק "עתיר ידע" בכפר סבא, בעסקה המוערכת בכ-20 מיליון שקלים.

מה שהחל לפני כ-19 שנה, כרעיון לפתח קהילה עסקית למסחר אלקטרוני, צמח והפך עם השנים לחברה ענפה עם עשרות עובדים (כיום מועסקים בחברה למעלה מ-80 עובדים), המעניקים שירות לעשרות אלפי לקוחות ומפתחים עשרות רבות של קהילות עסקיות, בפעילות חובקת עולם, עם למעלה מעשרות אלפי משתמשים פעילים המבצעים מיליוני טרנזאקציות יומיות.  

פורטלי הספקים של סגמנט הם מהוותיקים בשוק הישראלי, המשרתים כיום אלפי משתמשים ברמה יומית. הפורטלים מלווים מערכות ליבה קריטיות של ארגונים מהגדולים במשק הישראלי, דוגמת משרד הביטחון, מכבי שירותי בריאות, בנק מזרחי טפחות, אלביט מערכות, נמלי ישראל, פמי פרימיום, קרסו מוטורס, הולמס פלייס, איקאה, וארגונים בינלאומיים רבים נוספים. המערכת הינה פרי פיתוחה של חברת סגמנט באופן מלא, ובנויה בצורה המאפשרת התאמת הפתרון לצרכים האישיים והמשתנים של כל לקוח.

"לפני שפיתחנו את המוצר", מספר שחם, "ראינו חברות שמשקיעות עבודה רבה בבקרה, בקליטת חשבוניות המוגשות במסמכי נייר, ובהקלדתן, ומוצאות קושי בביצוע התאמה בין הזמנות הרכש לחשבוניות הידניות, בין השאר בשל שגיאות וטעויות הקלדה. גילינו גם שחלק מהחשבוניות שמתקבלות באופן דיגיטלי לא מתקבלות באופן תקין ועל פי הגדרות החוק. בנוסף, היו מקרים בהם חסר מידע בזמן אמת על שלבים בתהליך הטיפול בהזמנות, אספקות, חשבוניות ומועדי התשלום הצפויים. מצב זה אפיין גם חברות חדשניות ומצליחות, שעדיין התנהלו באופן מיושן ומסורבל בתחום זה. התוצאה הייתה כספים שלא מועברים בזמן שנקבע מראש, קניינים ועובדים שמשקיעים זמן רב בשירות לספקים, אנשי מכירות שעסוקים בהתנהלות מול ספקים ועוד, באופן שפגע מהותית בהצלחת החברות". 

"לכן", הוא סיפר, "חיפשנו פתרון יעיל. כשפיתחנו את המערכת, המטרה שלנו הייתה לאפשר לארגון לנהל מול הספקים קשר ישיר ומתמיד, ללא מגע יד אדם, באמצעות מערכת אמינה, שמאפשרת בין היתר לספקים לצפות בזמן אמת במידע אודות הזמנות הרכש שנשלחו אליהם, לאשר אספקת שירותים וטובין, להעביר חשבוניות ממוחשבות ולבצע חיתום דיגיטלי של החשבוניות באופן מאובטח, להעביר בין הצדדים מסרים ולעקוב אחר הסטטוסים השונים.

פיתחנו מערכת ייחודית וחדשנית שמייעלת את עבודת יחידת הרכש המרכזית ויחידת הכספים בתהליך קליטת חשבוניות, מבצעת בקרה אל מול הזמנות הרכש ובקרת חשבוניות, מבטיחה שקיפות מלאה לכל התהליכים והמסמכים ומקטינה את הסיכונים התפעוליים על ידי מזעור וייתור תהליכים רבים שבוצעו עד אז באופן ידני. בהטמעת המערכת החברה חוסכת כוח אדם, ציוד, זמן עבודה, עלויות הדפסה, הוצאות דיוור מיותרות ועוד".

"זו המהפכה התעשייתית הרביעית!", אמר שחם. "המעבר לתהליכים ממוחשבים, שלא דורשים מגע יד אדם, נחוץ היום בשוק. כארגונים גדולים אנחנו מחויבים להתאים את עצמנו לעולם המשתנה. חברה שלא תשכיל לעשות את השינוי - תשאר מאחור, והדבר ישפיע על הרווחיות שלה".

כל המידע והנתונים של השוק נמצאים אצלכם, מדובר בהמון דטה
"אנחנו עומדים בתקנות אבטחת מידע מחמירות בנושא. החברה אושרה כעומדת באמות מידה נדרשות על מנת להיות ספק מערכות ליבה מסווגות של מערכת הביטחון ואף אושרה כעומדת בתקנות האבטחה הרגולטיביות של בנק ישראל".

איזה עוד שירותים אתם נותנים?
"אנחנו מעניקים שירותי ניהול פרויקטים ומיקור חוץ למגוון חברות. בימים אלה אנחנו מפתחים מערכת לניהול רצפת הייצור במפעלים יצרניים, המאפשרת לנהל בזמן אמת את הפעולות המתבצעות בייצור, כולל מכונות ועובדים. למערכת יכולת איסוף נתונים מרצפת הייצור, תוך ניהול התכנון והתזמון של פעולות הייצור על ידי ניהול פקודות העבודה ודיווח על התקדמות הייצור ומצב המלאי. בנוסף יש לנו מערכות למדידת תנועת קהל המותקנות בעשרות מיקומים בישראל ברחבי אירופה". 

שמעתי שיש כמה עסקאות גדולות בשוק הבינ"ל
"נכון, אנחנו מרחיבים את הפעילות בתחום ופותחים שווקים חדשים, אך כרגע אני מנוע מלדבר על זה. מבטיח לעדכן בקרוב".

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: סתיו שחם, סגמנט טכנולוגיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה ערך הסניף הישראלי של יבמ, שכבר 108 שנים כינויה הוא הענק הכחול, מפגש מיוחד לציון 70 שנות פעילות החברה בארץ. אנשים ומחשבים היו על ההפקה ואירחו את חברי מועדון המנכ"לים והמנמ"רים C3, שפגשו את המנהלים הבכירים של יבמ ישראל.

יבמ נוכחת בישראל כמעט מאז קום המדינה - שנה לאחר מכן, ליתר דיוק. ההיסטוריה שלה בארץ שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל, והיא אחת החברות הרב לאומיות שתרמו את התרומה הרבה ביותר למשק הישראלי.

מהבמה סיפרו קצרות דניאל מלכה, המנכ"ל, על הדור הבא של הארגונים החדשניים, ד"ר איה סופר על המחשוב הקוואנטי וטל שחר על דרקונים ועננים.

גילוי נאות: אני בעצמי יבמר ותיק ביותר. כלקוח של החברה, עבדתי אתה כבר לפני יותר מ-50 שנים, ועבדתי בה כעשור בשנות ה-70'. בנוסף, מערכת אנשים ומחשבים בראשותי מסקרת את יבמ מאז היווסדה ב-1981 - כמעט 40 שנים.

[caption id="attachment_304316" align="alignnone" width="600"] חגיגה מוזיקלית - 70 ליבמ ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304317" align="alignnone" width="600"] מימין: אלון ג'וס, רשות שדות התעופה; ודיוויד וידר, דטהטקס. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304320" align="alignnone" width="600"] שלישיית יבימיות. מימין: גילת בר, מנהלת מגזר ה-GTU; ליאת דהן, מנהלת בישראל של יחידת הטכנולוגיה הגלובלית; ומיכל פידל גרוס, מנהלת הפצה למגזרי התעשייה והטלקום בשווקים הבינלאומיים. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304322" align="alignnone" width="600"] מימין: שי בנאים, מנהל מכירות ארצי ביבמ ישראל; וליאור אגסי, רשות שדות התעופה. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304323" align="alignnone" width="600"] מימין: שורית ברונפלד, יבמ ישראל; איריס שיפרין, מנמ"רית סונול; ודניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304325" align="alignnone" width="600"] מימין: יואל נהרי, יבמ; פלי הנמר, אנשים ומחשבים; דרור פרל, יבמ; אפרי אקרלינג, מגדל; ומקסים קרוסטינסקי, משרד השיכון. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304326" align="alignnone" width="600"] מימין: פול סארטר, ההסתדרות; וליאת דהן, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304327" align="alignnone" width="600"] מימין: דניאל מלכה, יבמ; שלמה שמאי, הפניקס; טל שחר, יבמ; שי בנאים, יבמ; אתי בן זאב, בנק הפועלים; ודורית ברונפלד, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304328" align="alignnone" width="600"] מימין: רונן יוכפז, בנק הפועלים; ויוני מירון, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]

המשך יבוא...

הפוסט הנמר חוגג 70 שנים ליבמ ישראל – חלק א' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה ערך הסניף הישראלי של יבמ, שכבר 108 שנים כינויה הוא הענק הכחול, מפגש מיוחד לציון 70 שנות פעילות החברה בארץ. אנשים ומחשבים היו על ההפקה ואירחו את חברי מועדון המנכ"לים והמנמ"רים C3, שפגשו את המנהלים הבכירים של יבמ ישראל.

יבמ נוכחת בישראל כמעט מאז קום המדינה - שנה לאחר מכן, ליתר דיוק. ההיסטוריה שלה בארץ שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל, והיא אחת החברות הרב לאומיות שתרמו את התרומה הרבה ביותר למשק הישראלי.

מהבמה סיפרו קצרות דניאל מלכה, המנכ"ל, על הדור הבא של הארגונים החדשניים, ד"ר איה סופר על המחשוב הקוואנטי וטל שחר על דרקונים ועננים.

גילוי נאות: אני בעצמי יבמר ותיק ביותר. כלקוח של החברה, עבדתי אתה כבר לפני יותר מ-50 שנים, ועבדתי בה כעשור בשנות ה-70'. בנוסף, מערכת אנשים ומחשבים בראשותי מסקרת את יבמ מאז היווסדה ב-1981 - כמעט 40 שנים.

[caption id="attachment_304469" align="alignnone" width="600"] מימין: יואל נהרי, יבמ; וגיא טובין, סרגון נטוורקס. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304471" align="alignnone" width="600"] מימין. אנשי הביטוח הלאומי - ארז טלבי ויריב נעים. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304472" align="alignnone" width="600"] מימין: נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של אנשים ומחשבים; ושלמה שמאי, משנה למנכ"ל ומנמ"ר הפניקס. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304473" align="alignnone" width="600"] ערן גוטמן, שיכון ובינוי; ושרון גורן, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304474" align="alignnone" width="600"] מימין: דורית ברונפלד, יבמ; ירון יהב, רמי לוי; דניאל מלכה, יבמ; ויוני מירון, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304477" align="alignnone" width="600"] מימין: חיים שוורץ, יבמ; שי בנאים, יבמ; מיכל פידל גרוס, יבמ; ושי גוטמן, UPS. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304478" align="alignnone" width="600"] מימין: אבנר שטראוס, שטראוס איסטרטגיה; ויריב איתן. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304479" align="alignnone" width="600"] פעמיים גוטמן. מימין: שי, UPS, וערן, שיכון ובינוי. צילום: ניב קנטור[/caption]

לחלק א' לחצו כאן.

המשך יבוא...

הפוסט הנמר חוגג 70 שנים ליבמ ישראל – חלק ב' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה ערך הסניף הישראלי של יבמ, שכבר 108 שנים כינויה הוא הענק הכחול, מפגש מיוחד לציון 70 שנות פעילות החברה בארץ. אנשים ומחשבים היו על ההפקה ואירחו את חברי מועדון המנכ"לים והמנמ"רים C3, שפגשו את המנהלים הבכירים של יבמ ישראל.

יבמ נוכחת בישראל כמעט מאז קום המדינה - שנה לאחר מכן, ליתר דיוק. ההיסטוריה שלה בארץ שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל, והיא אחת החברות הרב לאומיות שתרמו את התרומה הרבה ביותר למשק הישראלי.

מהבמה סיפרו קצרות דניאל מלכה, המנכ"ל, על הדור הבא של הארגונים החדשניים, ד"ר איה סופר על המחשוב הקוואנטי וטל שחר על דרקונים ועננים.

גילוי נאות: אני בעצמי יבמר ותיק ביותר. כלקוח של החברה, עבדתי אתה כבר לפני יותר מ-50 שנים, ועבדתי בה כעשור בשנות ה-70'. בנוסף, מערכת אנשים ומחשבים בראשותי מסקרת את יבמ מאז היווסדה ב-1981 - כמעט 40 שנים.

[caption id="attachment_304660" align="alignnone" width="600"] מימין: מזי גל אור, יבמ; אורנה גרנות, ישראכרט; תמי אוחנה קול, מגדל; ונטלי גבאי, אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304662" align="alignnone" width="600"] מימין: דניאל מלכה, יבמ; ורונן יוכפז ואתי בן זאב, בנק הפועלים. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304663" align="alignnone" width="600"] מימין: תמי אוחנה קול, מגדל; אבנר זיו, בנק ישראל; ואורנה גרנות, ישראכרט. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304664" align="alignnone" width="600"] מימין: שמעון חיון, נטפים; ומשה לסמן, גלובל דטה סנטר. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304667" align="alignnone" width="600"] מימין: טל שחר, יבמ; ומיכל מרכוס, אל על. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304668" align="alignnone" width="600"] מימין: אבנר זיו, בנק ישראל; ואבנר שטראוס, שטראוס אסטרטגיה. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304669" align="alignnone" width="600"] מימין: עדו ביגר, אל על; מיכל פידל גרוס, יבמ; ודורון פלח, כלמוביל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304670" align="alignnone" width="600"] דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל, על הבמה, מדבר  על הדור הבא של הארגונים, לפי הענק הכחול. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304671" align="alignnone" width="600"] מימין: דניאל מלכה, יבמ; ודורי אפרת, בנק איגוד. צילום: ניב קנטור[/caption]

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

המשך יבוא...

הפוסט הנמר חוגג 70 שנים ליבמ ישראל – חלק ג' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלושה בכירים בספארי - אורן בן יוסף, המנכ"ל, שגית הורוביץ, הדוברת, ושירלי כהן-גרוס, מנהלת האירועים, באו באחרונה לבקר את הנמר - אבל לא בגן החיות, כי אם במאורה שלי.

לפני כ-13 שנים הגיע לספארי נמר, כמתנה של דליה אסיא-פלד הקוסמת, מנכ"לית אנשים ומחשבים, לי, בעלה, פלי הנמר. פלי הנמר הנמר החזיר נשמתו לבורא עולם לפני כשנתיים בגיל המכובד לנמרים - 19. הוא התגלה כנמר מיוחד כשהצליח לשהות במשך כל השנים יחד עם ושתי הנמרה באותו הבית. בדרך כלל, נמרים הם יחידאיים ולא חולקים טריטוריות.

בביקור סיפרו לי חברי הנהלת הספארי שהם מעוניינים להביא את הנמרה דליה עבור כורש הנמר, שהגיע לספארי לפני כשנה, כדי להרבות את המין היפיפה הזה (נמרים פרסיים), שנתון בסכנת הכחדה חמורה. החדשות הטובות הן שכבר יש באירופה נקבה שמיועדת עבור הספארי, אך אפשר יהיה לקבלה רק לאחר שתיבנה חצר ייעודית לכך, שתאפשר את ריבויים של הנמרים וההפרדה של הנמרה והגורים לאחר ההמלטה העתידית. עלות בניית חצר עבור הנמרה והגורים היא כ-100 אלף דולר. קבוצת אנשים ומחשבים תתגייס ותגייס את קהילת ההיי-טק לסגירת התקציב הנדרש.

בשנה הבאה, 2020, קבוצת אנשים ומחשבים יוזמת חגיגת 40 שנים, כשגולת הכותרת תהיה חגיגת ענק לכל מנהלי ומקצועני התעשייה עם בני המשפחה בספארי, כמו שהיה באירוע השיא, עם יותר מ-20 אלף משתתפים, ביובל ה-25. אירוע שעד היום מהדהד בתעשייה.

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: בכירים בספארי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה ערך הסניף הישראלי של יבמ, שכבר 108 שנים כינויה הוא הענק הכחול, מפגש מיוחד לציון 70 שנות פעילות החברה בארץ. אנשים ומחשבים היו על ההפקה ואירחו את חברי מועדון המנכ"לים והמנמ"רים C3, שפגשו את המנהלים הבכירים של יבמ ישראל.

יבמ נוכחת בישראל כמעט מאז קום המדינה - שנה לאחר מכן, ליתר דיוק. ההיסטוריה שלה בארץ שזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל, והיא אחת החברות הרב לאומיות שתרמו את התרומה הרבה ביותר למשק הישראלי.

מהבמה סיפרו קצרות דניאל מלכה, המנכ"ל, על הדור הבא של הארגונים החדשניים, ד"ר איה סופר על המחשוב הקוואנטי וטל שחר על דרקונים ועננים.

גילוי נאות: אני בעצמי יבמר ותיק ביותר. כלקוח של החברה, עבדתי אתה כבר לפני יותר מ-50 שנים, ועבדתי בה כעשור בשנות ה-70'. בנוסף, מערכת אנשים ומחשבים בראשותי מסקרת את יבמ מאז היווסדה ב-1981 - כמעט 40 שנים.

[caption id="attachment_304747" align="alignnone" width="600"] ד"ר איה סופר, חוקרת במעבדות יבמ בחיפה, הקדישה את דבריה באירוע למחשוב הקוואנטי. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304748" align="alignnone" width="600"] מימין: אבנר שטראוס, שטראוס אסטרטגיה; ושמעונה נוה, לובינסקי רכב. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304749" align="alignnone" width="600"] מימין: טל ברמן, מנחה המפגש; וד"ר איה סופר ממעבדות המחקר של יבמ בחיפה. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304750" align="alignnone" width="600"] טל ברמן ומזי גל-אור. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304751" align="alignnone" width="600"] טל ברמן ונטלי גבאי. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304752" align="alignnone" width="600"] מימין: דנה ארדיטי, יבמ; עדו ביגר, אל על; מיכל מרקוס, אל על; ומיכל חן, יבמ. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304753" align="alignnone" width="600"] מימין: שרון גנור, יבמ; דורית ברונפלד, יבמ; שי בנאים, יבמ; שי בסון, בנק לאומי; ואבי פולק, בנק לאומי. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304755" align="alignnone" width="600"] מימין: זאב קליגר, בנק הפועלים; ודניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304756" align="alignnone" width="600"] מימין: דניאל מלכה, יבמ; ושי בסון, בנק לאומי. צילום: ניב קנטור[/caption]

[caption id="attachment_304758" align="alignnone" width="600"] מימין: תא"ל (מיל') אבנר פז-צוק, מנהל פרויקט המודרניזציה של מערכות הליבה המחשוביות בבנק הפועלים; וזאב קליגר, מנהל הרכש התאגידי בבנק. צילום: ניב קנטור[/caption]

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

הפוסט הנמר חוגג 70 שנים ליבמ ישראל – חלק ד' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בינואר הקרוב, עם תחילתה של 2020, תחל גם שנת ה-40 של אנשים ומחשבים ואני אציין 54 שנים של פעילות בעולמות ה-IT וההיי-טק. דרכי בענף החלה בשנות ה-60, בעתודה האקדמית באוניברסיטת תל אביב, המשיכה בשירותי בממר"ם ומשם לעשור ביבמ ישראל, שאחריו הקמנו - רעייתי מזה 50 שנים, דליה אסא-פלד, ואני - את אנשים ומחשבים. מאז צמחה הקבוצה להיות המובילה והגדולה ביותר בהפקת אירועים ומדיה בתעשייה בישראל.

כמי שמסקר במדור זה אירועים, כנסים ותערוכות בתעשיית ההיי-טק ברחבי העולם, אספר הפעם על זיכרונותיי מקומדקס - תערוכה שהחלה ב-1979 והפכה למלכת התערוכות בתחומה. השם קומדקס היה מוכר ונישא בפי כל בכירי הטכנולוגיה והעסקים מכל המגזרים בעולם, ובשיא גודלה, בשנות ה-90, היא הייתה שנייה בלבד לתערוכת CeBIT. קומדקס האמריקנית הפסיקה להתקיים ב-2002 - כ-16 שנים לפני CeBIT הגרמנית.

[caption id="attachment_306238" align="alignnone" width="600"] קומדקס[/caption]

בין השנים 1998 ל-2002, קבוצת אנשים ומחשבים הפיקה וניהלה את התערוכה השנתית COMEX Israel, כשותפתה של Key3Media, בעלת הזכויות בארץ. זו רכשה אותן מסופטבנק היפנית, שמצדה קנתה אותה ב-1995 משלדון אדלסון תמורת 862 מיליון דולר, מהם חצי מיליארד הגיעו לידי אדלסון עצמו. הסכום הזה סייע לו למנף את קבוצת סאנדס של בתי המלון והקזינו שבבעלותו ולהתמקם בין עשרת המיליארדרים העשירים ביותר בארצות הברית. כמה שנים לאחר מכן, ב-2007, הוא הקים את ישראל היום, ובכך נעשה מפורסם בכלל הציבור הישראלי.

בשיאה של קומדקס הציגו בה אלפי חברות קטנות וגדולות, והיא שימשה להן במה מרכזית להכרזות משמעותיות. בימי התהילה שלה, לקראת סוף שנות ה-90, המרצה הפותח הקבוע היה ביל גייטס, ולצד קומדקס נולדה תערוכה חשובה נוספת, Windows World. בשתי התערוכות השתתפו כ-200 אלף איש מרחבי העולם, ביניהם קרוב ל-1,000 מישראל.

הפוסט הנמר מספר על מלכת התערוכות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"על הרשויות המקומיות לצפות לצורך במאות עד אלפי עמדות טעינה ציבוריות בשטחן, כאשר בתל-אביב, חיפה, ירושלים וראשון-לציון צפוי ביקוש ליותר מ-100 עמדות טעינה ציבוריות כבר ב-2020", אומר לנו בראיון ניסו חזן, מנכ"ל חברת EV Meter, היחידה שמפתחת ומייצרת עמדות טעינה לרכב חשמלי בישראל.

על פי הערכות, עד שנת 2025 צפוי מספר הרכבים החשמליים בישראל להגיע ליותר מ-100,000  שהינם 7.7%-2.3% מכלל צי הרכב באותה השנה. משמעות הדבר היא,  שאנחנו כבר רואים עלייה בביקוש לעמדות טעינה חשמליות וצפויים לראות עלייה חדה בהתקנות בתוך פחות מעשור.

ואכן, בשנה שעברה פרסם משרד האנרגיה קול קורא רחב היקף להתקנת אלפי עמדות טעינה לרכב חשמלי ברחבי הארץ. למרות שמדובר בצעד ראשוני, זהו שלב חשוב בתהליך, שבסופו נראה יותר ויותר עמדות טעינה לרכב חשמלי, המוצבות במרחבים הציבוריים ונותנות מענה לגידול במספר הרכבים האלה בכבישי ישראל.

לדברי חזן, התפיסה הייחודית של EV Meter ממנפת עמדות טעינה לרכב חשמלי לפתרון טעינה מקיף עם ערך מוסף, בזכות הטכנולוגיה פורצת הדרך של Nayax – החברה האם של EV Meter, הידועה ברחבי העולם כענקית בתחום התשלומים והפינטק. אותה מומחיות מקצועית, אשר נמצאת בלב המוצר של EV Meter, היא זו אשר לוקחת את עמדות הטעינה צעד אחד קדימה. נוסף על ניטור צריכת החשמל על ידי הנהג והמועצות המקומיות, EV Meter מאפשרת אינטראקציה עם הנהג על ידי בחירת אופציית התשלום ממגוון אמצעי תשלום שונים, כגון כרטיסי אשראי, ארנק דיגיטלי, סריקת QR וכרטיסי פריפייד, בחירת שפת התקשורת של עמדת הטעינה, האפשרות לראות סרטוני פרסומת ועוד.

"אחת הבעיות ברוב עמדות הטעינה שמיוצרות בעולם היא שהן מאפשרות תשלום במערכת סגורה בלבד, מה שמחייב את הצרכן להוריד אפליקציה ייעודית, קצת כמו הדלקן המוכר לנו מתחנות הדלק המסורתיות. הפתרון שלנו נולד מתוך רצון לאפשר לכל אחד, בין אם הוא צרכן קבוע, מזדמן או בכלל תייר, להגיע, לטעון ולשלם בכרטיס אשראי או כל אמצעי תשלום אחר, בקלות ופשטות. לכן, העמדות שלנו מאופיינות במערכת תשלומים פתוחה, שלא מחייבת להתקין אפליקציה או מנוי וניתן לשלם בהן בקלות ובמהירות", מסביר חזן.

את העמדות המעוצבות של החברה תוכלו לראות בימים אלה בחניונים של אחוזת חוף, בבתים פרטיים, ובעתיד הקרוב גם בחניונים של בנייני משרדים ומרכזי מסחר גדולים ברחבי הארץ.

אתם קוראים לעמדות הטעינה שלכם "עמדות חכמות". כיצד זה בא לידי ביטוי?

"מאחר שבעתיד עמדות טעינה יהיו חלק מהמרחב הציבורי, יהיה צורך לנהל אותן ואת השימוש בהן גם מרחוק. בנוסף, חשבנו אילו שימושים נוספים נוכל להכניס לעמדה כדי שהמפעיל, בין אם מדובר בגוף פרטי או רשות מקומית, יוכל ליהנות ממנה בעוד דרכים. בתפיסה שלנו, כל עמדה כזו היא הרבה מעבר ל'שקע בקיר'. שילוב של מחקר פיתוח וטכנולוגיות מתקדמות של מערכות סליקה, ניהול שליטה ובקרה מרחוק מחברת האם Nayax סייעו לנו לקצר את הדרך. לא סתם אנחנו סוג של סטארט-אפ ישראלי. אנחנו לא מסתפקים במובן מאליו וחושבים צעד אחד קדימה. כיום, העמדות שלנו מאפשרות שליטה דינאמית וניטור של הצריכה החשמלית בתשתית עמדות הטעינה הפרוסות עד לרמת עמדת טעינה בודדת, קבלת מידע וחיווי בזמן אמת, בקרה מרחוק ברכיבי המטען השונים ובצגים המותקנים על גבי המטענים, פרסום על גבי העמדה, שדרוגי תוכנה, שינוי תפריט מחירונים מבוסס צריכה חשמלית לפי זמן או מחיר קבוע - לשיקולו של המפעיל, הפקת דו"חות ובניית תחזיות ואנליזות מתקדמות, תשלום דו"חות באמצעות העמדה, סנכרון עם מפעיל החניונים כך שתוכל לשלם על החנייה ועל הטעינה יחד, ושימושים רבים נוספים", מסכם חזן.

האם הרכב החשמלי בדרך לכבוש גם את תעשיית ההיי טק הישראלית?

"אני מאמין שכן, ולא סתם אחד הקהלים שלנו הוא מעסיקים גדולים במשק, בראשם חברות היי-טק, שמחזיקות ציי רכב וחניונים לשירות העובדים. לפי תחזיות השוק בישראל, כ-28%-35% מכלל הרכבים החדשים שיירכשו בארץ עד 2030 יהיו רכבי פלאג אין, או רכבים חשמליים. גם ציי הרכב בחברות הגדולות במשק מתוכננים למעבר לרכב חשמלי במטרה לחסוך בעלויות ובהוצאות התפעוליות, והדבר יחייב את החברות לצייד את מקומות החניה בעמדות טעינה. צריך לזכור, שטעינה של רכב חשמלי לא מתבצעת כמו תדלוק רגיל, שבו פעמים רבות אנו מחכים לרגע האחרון כשמיכל הדלק כמעט ריק, כדי להיכנס לתחנה. טעינה של רכב חשמלי דומה יותר לטעינה של המכשיר הסלולרי שלנו. אפשר לטעון פה שעה ושם שעתיים  כשאנחנו בקניות בסופר או אפילו שש שעות בזמן שאנחנו בעבודה, העיקר שתמיד נדע שהרכב טעון דיו כדי להביא אותנו ליעד הבא". בנוסף, אומר חזן, "פיתחנו אפליקציה ייחודית להפעלת עמדת הטעינה מרחוק, אנחנו רוצים לעזור לייצר אנרגיה ירוקה וכחלק מכך אנו מאמינים שצריך להפעיל את המטען כשצריך, ולהפוך את הטעינה מרחוק לחכמה, כך שהנהג יכול להחליט על הספק הטעינה ולכבות אותה כשאין בה צורך עוד".

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: ניסו חזן, מנכ"ל EV Meter הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר שגיב גרינשפן, מנכ"ל פינסטרה ישראל. שגיב סיפר על פינסטרה ישראל, שהיא ספקית התוכנה הגדולה בעולם לתשלומים בין בנקאיים. למדתי ממנו שעל התוכנה המפותחת כאן בישראל מועברת כלכלת העולם (WORLD GDP) כל שלושה ימים – כ-20 טריליון דולר ביום.

בישראל עובדים בחברה כיום כ-340 איש, ובנוסף בחברה עובדים כ-400 איש בהודו ו-100 בשאר העולם (אירופה, אפריקה אוסטרליה וארה"ב). מעל 300 בנקים מהגדולים בעולם הם לקוחות של מוצר התשלומים של פינסטרה.

פינסטרה ישראל היא חלק מקבוצת פינסטרה המונה 11,000 איש ברחבי העולם, מטה החברה נמצא בלונדון ולחברה כ-65,00 לקוחות, שהם בנקים ברחבי העולם.

גרינשפן מחזיק בשני תפקידים בשנה וחצי האחרונות - מנהל את פינסטרה ישראל ומנהל את תחום התשלומים בקבוצת פינסטרה – תחום שצומח במהירות גדולה. במסגרת תפקידו שגיב אחראי על גידול ההכנסות מתחום זה, על אסטרטגיית מוצרי התשלומים, פיתוח התוכנה, ושביעות רצון הלקוחות.

לפני פינסטרה, שגיב כיהן במספר תפקידים באמדוקס וב-TTI, בארץ ובעולם, ואלו כללו ניהול חטיבת מוצרים ושירותים (רכישה של מספר חברות) וניהול של מעל 2,000 עובדים. לפני זה ניהל שגיב את העסקים של אמדוקס במערב התיכון של ארה"ב, והתגורר בשיקגו, באטלנטה, בצפון קרוליינה ובבלגיה.

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: שגיב גרינשפן, מנכ"ל פינסטרה ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

עם פתיחת השנה החדשה הגיעו לבקר במאורת הנמר שני בכירים מחברת סימולייט: איציק פינקל, סמנכ"ל מכירות ROW, ושרון נקש, סמנכ"ל התפעול. השניים סיפרו את סיפור ההצלחה המדהים של החברה הישראלית - קבוצת עילית מיוצאי יחידות המודיעין של צה"ל בראשותם של אייל ווקסמן ואביחי בן יוסף.

Cymulate היא פלטפורמה מבוססת ענן לסימולציה של פריצות והתקפות סייבר, המאפשרת לדעת ולייעל את מצב אבטחת המידע של הארגון בכל עת, ומאפשרת לחברות לשמור על הנכסים העסקיים הקריטיים שלהן. במהירות ובקלות, Cymulate מאתגרת את בקרות האבטחה שלך על ידי הרצת אלפי סימולציות התקפה, מראה לך בדיוק היכן נחשפת ואיך לתקן זאת - מה שהופך את האבטחה לרציפה ומהירה ולחלק מהפעילות היומיומית של הארגון.

בתחום החדש והמרתק של Breach and Attack Simulation, הפיתרון של סימולייט בולט על פני אחרים, בכך שהוא אינטואיטיבי מאוד והמקיף ביותר מבחינת מגוון סימולציות התקיפה, ולכן - מעורר התלהבות רבה בקרב הלקוחות והתעשייה בארץ ובעולם.

בשנת 2019 החברה עברה שני סבבי גיוס, בשווי כולל של 22.5 מיליון דולר, כאשר עד כה שווי ההשקעות עומד על 26 מיליון דולר.

סימולייט מסכמת את שנת 2019 עם גידול משמעותי במספר הלקוחות, של 240% ברווחים ו-220% בעובדים (מ-2018) ופתחה חברה ומשרד בארה"ב ואף משרדים בלונדון וספרד. בשנה האחרונה החל אימוץ גבוה של ארגונים לפתרון Cymulate, כשזיהו ערך בשימוש במוצר, ולכן רוכשים את הפתרון לתקופות ארוכות טווח ובאחוזי חידוש גבוהים.

פינקל הוא בעל ניסיון עשיר בתחום אבטחת המידע ופתרונות סייבר, והוא מנהל את הפעילות העסקית במספר טריטוריות בעולם. בזמנו הפנוי הוא מתאמן לתחרויות איש ברזל ואולטרה מן.

נקש השתחרר לפני שנתיים מצה"ל, שם שירת כאלוף משנה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בתפקידים בכירים בזרוע היבשה ובפיקוד הדרום. הוא הצטרף לחברה ואחראי לפעולות הצמיחה ומיקוד הפעולות להתרחבות העולמית. באופן אישי הוא מספר שחווה שינוי משמעותי בקריירה, שמביא לידי ביטוי יכולת למידה והבאת היתרונות האישיים והמקצועיים והניסיון הרב לעולם הסטארט-אפ, בו אתגרי הניהול והמנהיגות גדולים ומורכבים.

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: איציק פינקל ושרון נקש מסימולייט הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בפתיחת שנת 2020 באו לבקר במאורת הנמר פרופ' גלעד צוקרמן מאוסטרליה הרחוקה ואלון מגן מחברת נט-אפ ממפתח תקווה וסיפרו על הקשר סובב העולם ורב השנים ביניהם.

אלון מגן הוא מנהל מכירות לקוחות Enterprise בנט-אפ ישראל, שאליה הצטרף לפני כ-14 שנים. נט-אפ עצמה החלה לפעול בישראל לפני 21 שנים, חמש שנים לאחר ייסודה בארה"ב. מחזור הכנסותיה בעולם מגיע ליותר מ-6 מיליארד דולר והיא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים ב-110 משרדים. בישראל יש לחברה שלושה משרדים, המעסיקים יותר מ-200 עובדים – בתל-אביב, בהרצליה ובפתח תקווה. לפי דו"ח IDC, נט-אפ מובילה באחסון NAS/SAN בארץ, עם נתח שוק של יותר מ-50%.

פרופ' גלעד צוקרמן הוא ראש הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. בעל דוקטורט מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, ובין ספריו הרבים חיבר גם את ״ישראלית שפה יפה״. צוקרמן מיישם לקחים מהשפה הישראלית להחייאת שפות אבוריג׳יניות, והוא גם המייסד של תחום מחקר חדש העונה לשם Revivalistics. פרופ' צוקרמן מוביל מחקר, העוסק בקשר שבין החייאת שפותיהם ומורשתם של הילידים באוסטרליה (האבוריג'ינים) לבין בריאותם ואיכות חייהם.

ובווריאציה על הביטוי הידוע, הייפגשו שניים יחדיו בלתי אם נועדו, אז כיצד נועדו? היכרותם של פרופ׳ צוקרמן ומגן החלה בשנת 1987, בעת שנבחרו לייצג את ישראל בארגון הקולג׳ים הבינלאומי United World Colleges. הארגון, שנשיאתו היא המלכה נור הירדנית, שם לו למטרה לקדם את ערכי השלום וההבנה הבינלאומית דרך חינוך וחיים משותפים. כיום חברים בארגון 18 קולג'ים ברחבי העולם, בהם חיים ולומדים צעירים מיותר ממאה מדינות, בגילאי 19-16, שנבחרו לייצג את מדינותיהם.

צוקרמן ומגן נסעו ללימודים של שנתיים בכיתות י״א-י״ב - גלעד באיטליה ואלון בארה״ב. מאז ועד היום צוקרמן ומגן שומרים על קשר חברי אמיץ וחולקים יחדיו את אהבתם לטיולים וחוויות מהעולם, והשבוע, כאמור, נפגשו במאורת הנמר.

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: פרופ' גלעד צוקרמן, אונ' אדלייד, ואלון מגן, נט-אפ ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לקראת הבחירות לנשיאות התאחדות התעשיינים, שתתקיימנה בעוד 10 ימים בדיוק - ב-30 בינואר, בא לבקר אותי באחרונה במאורת הנמר אחד המתמודדים - ד"ר רון תומר, בעלים ומנכ"ל משותף של חברת התרופות אוניפארם, שמפתחת, מייצרת ומשווקת תרופות גנריות מאז 1975.

ד"ר תומר, חבר נשיאות התאחדות התעשיינים, שטח בפניי את האני מאמין שלו - איך ההתאחדות תסייע להיי-טק, ואת התכנית שלו למען הענף, שאותה הוא יוציא לפועל אם וכאשר ייבחר לתפקיד הנשיא.

לדבריו, "אני מאמין שיש להפוך את התאחדות התעשיינים לבית התומך בתעשיית ההיי-טק כולה מול גורמי הממשל ביתר שאת, לקדם יוזמות מתוך הבית למען הצלחתה ולדאוג להצבת תפיסת המגזר היצרני-יצירתי בעדיפות גבוהה בממשל".

כך, הוא מבטיח לחזק את הסינרגיה בין התעשיות הטכנולוגית והמסורתית; לפעול לאיגום המקורות האפשריים למימון התעשייה; ליצור מסלול מיוחד בתקציבי רשות החדשנות עבור תעשיות היי-טק "מלאות" - כאלה שכוללות הן פיתוח והן ייצור; לפעול להגדלת מצאי המהנדסים והעובדים הטכנולוגיים באמצעות תכניות ייעודיות בשיתוף גופים כמו האקדמיה וצה"ל – מה שיביא לצמצום במחסור בכוח האדם שקיים בתעשייה; להקים מערך הדרכות ללימודי המשך לכוח האדם הטכנולוגי; להדק משמעותית את שיתופי הפעולה בין ענף הטכנולוגיה לאקדמיה; ליצור פלטפורמה לסיעור מוחות, בהשתתפות תעיינים ויזמים; להקים מערך קשרים עם גופים בינלאומיים; לסייע לחברות קטנות ובינוניות בשיווק בינלאומי; לפעול להגדרת ההשקעות בהון האנושי כהשקעות בתשתית; לפעול לגמישות בחוזי החשב הכללי במשרד האוצר מול חברות התוכנה; ולגבש תכנית לאומית לתעשייה 4.0.

התכנית של ד"ר תומר, שניתן לקרוא אותה במלואה כאן, נשמעת מבטיחה, ומטפלת בבעיות הדחופות של תעשיית ההיי-טק, שפתרונן ייטיב עם הכלכלה והמשק בכללותם.

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: ד"ר רון תומר, אוניפארם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גיוון בהיי-טק הוא דבר חשוב - גם בגלל התרומה החברתית וגם בגלל התרומה לצמצום המחסור בעובדים בענף. זה היה נושא השיחה המרכזי שערכתי במאורת הנמר עם אביטל ינובסקי, חברה ותיקה, שפועלת ב-10 השנים האחרונות על מנת לגוון את אוכלוסיית א.נשי ההיי-טק הישראלי - ומצליחה.

ינובסקי מלווה א.נשים מוכשרים.ות שיש להם את הידע והיכולות להשתלב בתעשייה ומסייעת להם להתגבר על חסמים, אתגרים, מגבלות או מוגבלויות שבגללם.ן הם.ן לא מתקבלים.ות לעבודה.

אחרי שנים של היכרות אישית עם ההיי-טק הישראלי, ינובסקי מאמינה שיש בענף מקום לכולם ולכולן. היא אמרה לי ש-"במצב שבו התעשייה משוועת לכוח אדם, צריכים להתאמץ יותר ולגייס גם מועמדים 'שונים'. יכולות טובות באות בכל מיני אריזות ובכל מיני גוונים".

"תהליך הליווי שאני מציעה מתמקד ביכולות המקצועיות של המועמדים - שיגיעו מוכנים לדרישות החברות ושידעו להראות את זה", הדגישה. "בליווי מתאים, של המועמדים ושל החברות הקולטות, נרשמות עוד ועוד הצלחות: עובדים שמשתלבים היטב ותורמים להצלחת החברות".

ינובסקי מייעצת גם לחברות היי-טק שרוצות ליישם גיוון אצלן. "זה דורש עבודה, כמו כל תהליך ארגוני, וזה מביא המון תועלות", סיכמה.

הפוסט באה לבקר במאורת הנמר: אביטל ינובסקי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה באה לבקר אותי עו"ד ענת ברנשטיין-רייך, ולקחה אותי ל-"סיור" קצר (שכולו התקיים במאורה שלי) במדינה שבה היא מתמחה - הודו.

עד כמה מתמחה? אז ככה: עו"ד ברנשטיין-רייך פעילה בהודו מאז 1997. מ-2002 היא מנהלת את הסניף הישראלי של A&G פרטנרס - קבוצת בנקאות, השקעות וייעוץ. במסגרת תפקידה, היא נמצאת רבות על הציר שבין ישראל להודו וסרי לנקה, במשרדי החברה ברמת גן, ניו-דלהי, מומביי, בנגלור וקולומבו. ברנשטיין-רייך סיפרה לי שבין לקוחות החברה נמצאים ארגונים במגוון תחומים - מחברות של תעשייה מסורתית כפניציה ותרכובות ברום, עבור בחברות היי-טק כקוואלקום וקליק סופטוור, וכלה במשרדי ממשלה - משרד הכלכלה ומשרד החוץ. כמו כן, היא מייצגת בישראל לקוחות הודיים רבים, כולל תאגיד הענק אדיטיה בירלה, קרן ההשקעות ההודית הגדולה ביותר, ICICI ונצ'ר, ואיגוד התוכנה והשירותים במדינה, נאסקום.

בשנה החולפת היא הקימה את האגריבטור - המרכז לטכנולוגיות חקלאיות ישראליות, שפועל בתת היבשת ההודית בשיתוף em3, שידועה כ-"אובר של החקלאים".

ברנשטיין-רייך אף שימשה כיו"רית לשכת המסחר ישראל-הודו וסרי לנקה, חברת הנהלת לשכת המסחר ישראל-אסיה, חברת הנהלה בארגון הגג של לשכות המסחר הדו לאומיות ועוד. היא גם מומחית לפיתוח עסקי במדינות מתפתחות ואף משמשת כיועצת לבנק העולמי, ויועצת בענייני הודו למשרדי ממשלה בישראל. כמו כן, ברנשטיין-רייך היא חברת הוועד המנהל של הסניף הישראלי של ארגון הנשים הכלכלי העולמי.

באחד הכובעים (הרבים, עיניכם הרואות) שלה, ברנשטיין-רייך היא נשיאת הסניף הישראלי של ארגון היזמות ההודי TIE. בשיחתנו שוחחנו על הארגון ועל Tiecon, הכנס השנתי של הארגון, שיש לו סניפים בכל העולם ומעל 10,000 חברים.

TIE הוקם על ידי יזמים הודים מצליחים בעמק הסיליקון, וכיום הוא ארגון עולמי שעוסק בטיפוח יזמות, חיבור בין משקיעים ליזמים, מנטורינג, תחרויות, תכנית עסקית וכנסים ברחבי העולם. "הסניף הישראלי של TIE, אין מטרתו לטפח יזמות - יש לנו את זה ב-DNA", אמרה. "המטרה שלנו היא לחבר את האקו-סיסטם הישראלי לזה העולמי באמצעות מפגשים עם אנשים ויזמים מסניפים אחרים ברחבי העולם והשתתפות בכנסים השונים. לדוגמה, מומחה סייבר ישראלי מלווה בימים אלה סטארט-אפ בתחום הסייבר משיקגו, שמייסדיו חיפשו מומחה ישראלי שילווה אותם".

הפוסט באה לבקר במאורת הנמר: עו"ד ענת ברנשטיין-רייך הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סוטס יו הינה פלטפורמה של שירותי פיתוח עסקי המציעה פתרונות שיווקיים, עסקיים ויצירתיים, שיסייעו לכם להרחיב את העסק, לגדול ולהתפתח.

המייסדות שלה, טלי שלו וגלי עידן, שתיהן בעלות רקע טכנולוגי ומשפטי, הקימו את הפלטפורמה מתוך הכוונה לעזור לכל השחקנים בשוק ההיי-טק להתחבר.

השתיים הגיעו לבקר במאורת הנמר וסיפרו כי "תוך שימוש במשאבים תחת קורת גג אחת אנו מציעים את כל שירותי השיווק, הפיתוח העסקי והחדשנות בליווי אישי, צמוד ומדויק".

לדבריהן, "המטרה היא לאתר הזדמנויות עסקיות עבור החברות, תוך בנייה של מערך תומך יזמות, שיתופי פעולה מניבים והוצאה לפועל של רעיונות, בהתחשבות מלאה ב-DNA של השחקנים הרלוונטיים".

עוד למדתי כי חברת Suits You היא הנציגה הבלעדית של כנס ה-MIDEM - כנס המוזיקה והחדשנות המוביל בעולם. "ראשי תעשיית המוזיקה, הבידור והמדיה לוקחים חלק בכנס, ומאידך סטארט-אפים, מיזמים ואומנים מקבלים הזדמנות ייחודית לחשוף את יצירותיהם או פיתוחיהם בקרב מקבלי החלטות ומשקיעים בינלאומיים", סיפרו עידן ושלו.

לדבריהן, "בין החברות, הארגונים והלייבלים המובילים שעתידים לקחת חלק בכנס השנה ניתן למנות את שאזאם, אפל מיוזיק, יוטיוב, בולר רום, פייסבוק, ספוטיפיי, BMG, סוני מיוזיק, וורנר בראדרס, ועוד רבים".

"הן הדגישו כי "השנה, לתעשיית המוזיקה הישראלית תינתן ההזדמנות נוספת לקחת חלק באירוע הגדול בעולם בתחום עסקי המוזיקה. סטארט-אפים, גופים וחברות שייבחרו לפרויקט יזכו להזדמנות נדירה ליצור קשרים עם בכירים בתעשייה מכל העולם ולהזניק קריירות של סטארט-אפים מקומיים, המקווים לפרוץ לשוק הבינלאומי. החברות שייבחרו להשתתף בכנס ולייצג את ישראל בביתן החדשנות הייעודי יזכו לחבילת מימון ייחודית. הן גם יהיו חלק מהביתן הישראלי שיחשוף לעולם את הכישרונות הענקיים, החדשנות והטון הישראלי שכבר הפך לשם דבר בעולם".

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: גלי עידן וטלי שלו מחברת סוטס יו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה ביקר במאורת הנמר לירון קפלן, בוגר ממר"ם ומומחה למכירות ופיתוח עסקי גלובאלי, שהקים מיזם חדש בשם בי-סלר (Bseller). אין זה ביקורו הראשון: קפלן ביקר במאורת הנמר בעבר כמה פעמיים, הראשונה הייתה כחייל שהקים את צוות השיווק הראשון בצה"ל והפך לחבר. בזמנו פעל יחד עם הנמר וחברים נוספים לייסודה של עמותת בוגרי ממר"ם, אשר כיום מונהגת בהצלחה על ידי יוסי מלמד.  

יש לציין שמאז ועד היום (כ-15 שנים), רמת האנרגיה והיצירתיות של לירון רק גברו. לאחר שהשתחרר, עצר לירון לביקור במאורה כאיש שיווק צעיר בכלנית כרמון, כמה שנים לאחר מכן כמנהל מכירות זוטר בחברת ההפצה מגוון וכך המשיך והתקדם עד שביצע תפקיד סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי אסטרטגי, שם טעם גם מעולם המיזוגים והרכישות.

לאחר כמה שנים נוספות כדירקטור מכירות חו"ל, האחראי על אירופה, אסיה ואמריקה בחברת וואריסייט, יצא לירון לדרך חדשה והקים ביחד עם שותפו, יאיר שיינפלד, חברת לייעוץ, הדרכה והטמעה בתחום המכירות והפיתוח העסקי, המתמקדת בהטמעת אסטרטגיות וכלים דיגיטליים במחלקת המכירות. "הפוקוס שלנו הוא האנשים. הטכנולוגיה והכלים לא באו להחליף אותם, אלא לשחרר אותם לעסוק במשימות אנושיות, כמו יצירת קשר וחוויה ייחודית ללקוח. את העבודה האדמיניסטרטיבית והמשימות החוזרות חייבים להעביר למכונות. היום זה יתרון תחרותי. בעוד שנתיים זה יהיה סטנדרט", מסביר לירון.

הנמר כבר ראה את הטבע משתנה סביבו פעמים רבות ותמיד דאג להתאים את עצמו כדי לשרוד. לפי לירון, לראשונה מזה שנים רבות, גם מחלקות המכירות בארגונים צריכות לעצור לרגע ולחשב מסלול מחדש לגבי תפקידן בתהליך המכירה, יכולת ההשפעה שלהן וזו שהיו רוצים להשיג. "נציגי ומנהלי מכירות עם ניסיון של יותר מ-10 שנים בחברות הם נכס אדיר של ניסיון וידע, אך הם יצטרכו לרכוש מיומנויות חדשות, להכיר טכניקות חדשות, ליצור השפעה וקרבה עם לקוחות. על אחת כמה וכמה כשהמילניאלז ודור ה-Z כבר בתוך שוק העבודה והופכים הלכה למעשה להיות המוכרים והקונים החדשים. כאלו שחושבים, מתנהלים, מתקשרים וקונים אחרת מהדור שקדם להם". 

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: לירון קפלן, בי-סלר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשבוע שעבר בא לבקר במאורת הנמר מקסים קורוסטישבסקי, המנמ"ר של משרד הבינוי והשיכון. קורוסטישבסקי סיפר: "התחלתי את דרכי בעולם המחשבים כשהתקבלתי לבית ספר אוֹרט סינגאלובסקי לטכנולוגיה מתקדמת ומדעים, שהיה באותה עת אחד מבתי הספר הטובים בתחום. בסיום לימודיי התגייסתי לצה"ל ליחידת המחשבים ממכ"א (מרכז מיכון כוח אדם), ושימשתי אחראי על מערכות המחשוב של יחידת מינהל התשלומים. במסגרת שירותי הצבאי זכיתי להוביל תהליכים לשילוב טכנולוגיות מתקדמות ביחידה. תוך כדי השירות הצבאי סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב ובמינהל העסקים ומיד אחריו תואר שני במינהל עסקים עם התמחות בטכנולוגיות".

"בתום השירות הצבאי", המשיך וגולל קורוסטישבסקי את קורותיו, "התחלתי לעבוד כמנהל פיתוח בחברת הזנק ביטחונית, ובהמשך קיבלתי הצעת עבודה ממנכ"ל חברת IWS, מפעילת 'תכנית ויסקונסין', להוביל את תהליך המחשוב של התכנית החדשה. כך התחלתי הלכה למעשה את דרכי כמנמ"ר. לצערי, בתום חמש שנים הסתיימה התוכנית בעקבות הביקורת החברתית והפוליטית שנמתחה עליה".

לדבריו את משרד הבינוי והשיכון פגש לראשונה, כשהגיע לריאיון עבודה לתפקיד CTO, ומאז הכל היסטוריה. "כיום אני משמש מנמ"ר של המשרד, ובכך ממשיך את דרכה של עפרה פרנקל, אשר עזבה את תפקידה לטובת משרד העבודה והרווחה. עפרה שימשה עבורי חונכת ומדריכה, ואני מודה לה על כך", אמר.

"אני רואה בתפקידי זה הזדמנות גדולה לשיפור השירות עבור אזרחי ישראל ולייעול תהליכים במשרד", הצהיר קורוסטישבסקי.

"לפניי עומדות תכניות רבות", אמר, "שאני רוצה ליישם במגוון תחומים: שיפור אופן העבודה של האגף באמצעות הכנסת מתודולוגיות חדשות; מתן אפשרות לגשת למערכות המשרד מכל מקום על ידי שימוש בענן; שיפור תשתיות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות; יצירת ממשקי מחשוב עם משרדים אחרים".

"החזון שלי", סיכם קורוסטישבסקי, "הוא שאזרחים, קבלנים ויזמים יוכלו לקבל את כל שירותי המשרד באופן דיגיטלי, ללא צורך להגיע אליו".

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: מקסים קורוסטישבסקי, משרד הבינוי והשיכון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

היזם אראל מרגלית, קרן JVP ועיריית ניו יורק חונכים את מרכז הסייבר הבינלאומי של ניו יורק.

אתמול (א') בערב ערך מרגלית מפגש היכרות למדיה הישראלית והעולמית, שהוזמנה לחנוכת מרכז הסייבר, כשהוא מספר, כבפוסט שפרסם בפייסבוק, כי "לפני 30 שנה סחבתי בעיר הזאת מקררים על הגב, הייתי סבל בחברת מוישס מוברס וביום שני, מחר אפתח כאן את מרכז הסייבר של ניו-יורק, פרויקט ענק שיהפוך את העיר למרכז הסייבר העולמי".

[caption id="attachment_309543" align="alignnone" width="600"] היזם אראל מרגלית, העומד בראש קרן JVP הירושלמית, במסיבת העיתונאים להשקת מרכז הסייבר הבינלאומי של ניו יורק. צילום: פלי הנמר[/caption]

הבוקר (ב') ייפתח רשמית בלב מנהטן מרכז הסייבר הבינלאומי של ניו יורק. אירוע הפתיחה החגיגי יתקיים במעמד צמרת עיריית ניו יורק, אנשי ממשל בכירים, שגרירים מעשרות מדינות, סלבריטאים וראשי החברות המובילות בניו יורק.

עיריית ניו יורק בחרה בקרן JVP הירושלמית, בראשות מרגלית, להקים את המרכז בלב מנהטן, כדי לרתום את מצוינות הסייבר הישראלית, לפתח את חוד החנית של הסייבר בעשור הבא - ולהפוך את התפוח הגדול לבירת הסייבר העולמית. המרכז שוכן בפינת הרחובות קרוסבי וגרנד, באזור העכשווי – הסוהו של ניו-יורק.

אירוע פתיחת המרכז יסוקר על ידי משלחת כתבים מישראל ומשלחות כתבים בינלאומיות, וגם מערכת אנשים ומחשבים תדווח ממנו. המשיכו לעקוב.

הפוסט JVP של אראל מרגלית השיקה מרכז עסקים וסייבר בניו-יורק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"ישראל היא מרכז סייבר עולמי, ובניו-יורק מבינים זאת. העיר מהווה הזדמנות אדירה לאומת הסטארט-אפ ולחברות הישראליות", כך אמר אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן JVP, באירוע הפתיחה של מרכז הסייבר של הקרן, שנערך אמש (ב').

המרכז הוא חלק מיוזמה רב שנתית של עיריית ניו-יורק בשם CyberNYC, בעלות של מאות מיליוני דולרים. מטרתה של היוזמה היא לייצר בעיר אלפי מקומות עבודה, כדי להתחרות בעמק הסיליקון ולהפוך את התפוח הגדול לבירת הסייבר העולמית. באירוע הפתיחה השתתפו בכירי העירייה, אנשי ממשל מארצות הברית, שגרירים מעשרות מדינות והצמרת העסקית של ניו-יורק. משתתפת בולטת במיוחד הייתה השחקנית זוכת פרס האוסקר גווינת' פאלטרו, שמזה יותר מעשור מקיימת פעילות יזמית ועסקית תחת המותג שייסדה - גופ. באירוע היא קיימה שיחה פומבית עם מרגלית על יזמות וחדשנות.

[caption id="attachment_309617" align="alignnone" width="600"] גווינת' פאלטרו. כוכבת - לא רק על המסך. צילום: פלי הנמר[/caption]

לדברי מרגלית, "יחד עם עיריית ניו-יורק נוביל את המרכז הטכנולוגי של העיר, עם טובי היזמים מישראל, ארצות הברית ומדינות שונות נוספות. התחלנו בירושלים, התרחבנו לבאר שבע ולגליל, והיום אנחנו מחברים אותן לניו-יורק - המרכז העסקי של העולם". הוא ציין כי "יחד עם העירייה נייצר את המעטפת שתגן לא רק על התשתיות והמערכת הפיננסית, אלא גם על האינפורמציה שמזינה את התקשורת ברשתות החברתיות, הדמוקרטיה שנמצאת תחת מתקפה וזכויותיו של כל אדם. מכאן נמשיך לפעול להקמת מרכזי חדשנות שמחברים את הכישרונות והיזמים בערים נוספות באירופה, אסיה, אמריקה ובמזרח התיכון".

[caption id="attachment_309618" align="alignnone" width="600"] אראל מרגלית יחד עם נציגי השותפים והסטארט-אפים במרכז הסייבר של JVP בניו-יורק. צילום: פלי הנמר[/caption]

טכנולוגיה - לא רק בסיליקון ואלי

JVP הקימה את המרכז יחד עם שורה של שותפים, בין היתר הזרוע הכלכלית של עיריית ניו-יורק - NYC/EDC, וארבע האוניברסיטאות המובילות בעיר: קולומביה, קורנל, NYU ו-CUNY. כבר כיום פועלות בו 28 חברות - בעיקר מישראל (20 מתוכן), וכן מארצות הברית וממדינות נוספות. בין החברות הישראליות שפועלות במרכז הניו-יורקי ניתן למנות את ת'טה ריי, שצמחה בחממה של JVP בירושלים וגייסה עד היום יותר מ-60 מיליון דולר; קורונט, שמקיימת שיתוף פעולה עם לנובו; ו-ויקאריוס, שפיתחה טכנולוגיה שבולמת תקיפות של תוכנה בטרם נפרצה. חלק מהחברות מתמקדות בפיתוחי סייבר להגנה על מידע פיננסי ותשתיות, אך חלקן האחר מפתח כלים שיגנו גם על מידע אישי וייאבקו בתופעות המסכנות את הפרטיות.

[caption id="attachment_309619" align="alignnone" width="600"] אראל מרגלית וחלק מהשותפים ב-JVP. משמאל: חיים קופנס, רינת רמלר, טלי רבין, גדי פורת, פיונה דרמון, מרגלית עצמו; יואב צרויה; מיכל דריימן; עודד שוסיוב; ג׳וי מרכוס; וסטיב גרינברג. צילום: פלי הנמר[/caption]

החברות שמהוות ויהוו חלק מהמרכז יוכלו לפגוש בו שותפים אסטרטגיים ומשקיעים פוטנציאליים, ולקבל ליווי עסקי ומנטורינג. קרן JVP תשמש כזרוע ההשקעות של המרכז. ב-25 שנותיה גייסה הקרן יותר מ-1.4 מיליארד דולר והצמיחה כ-140 חברות, שהניבו 35 אקזיטים וחמישה חדי קרן.

JVP בחרה להרחיב את הפעילות שלה לניו-יורק לא במקרה: העיר היא הלב הפועם של ענף הפיננסים העולמי, ומלבד הבורסות היא מארחת את המטה של 45 מתוך 500 החברות הגדולות בעולם. כמו כן, בעיר פועלים כ-100 מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר בולטים וכמה מענקיות הטכנולוגיה הרב לאומיות. לכן, אומרים בקרן, היה זה אף טבעי עבורה לפתוח מקום שיאפשר לטפח את הקהילה התוססת של יזמים וסטארט-אפים בעיר.

[caption id="attachment_309620" align="alignnone" width="600"] הקואליציה של מרגלית משיקה את מרכז הסייבר של JVP בניו-יורק. משמאל ג'יימס פאטצ'ט, מנכ"ל ונשיא NYC/EDC - הזרוע הכלכלית של עיריית ניו-יורק; גווינת' פאלטרו; ויקי בין, סגנית ראש עיריית ניו-יורק לפיתוח כלכלי; ואראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן JVP. צילום: פלי הנמר[/caption]

"החזון שלנו הוא להפוך את ניו-יורק לבירת הסייבר העולמית, יחד עם הניסיון של JVP בהובלת שינוי באמצעות חדשנות. השותפות בינינו תקדם את הגל הבא של חברות סטארט-אפ מצליחות בתחום הסייבר", אמר ג'יימס פאטצ'ט, מנכ"ל ונשיא NYC/EDC. "פתיחת מרכז הסייבר החדש תחבר בין ערים וחברות אחרות ברחבי העולם לקהילת יזמי הסייבר התוססת של ניו-יורק, וצפויה לייצר משרות איכותיות ופתרונות חדשניים בתחום הפורח הזה".

[caption id="attachment_309621" align="alignnone" width="600"] משמאל. ויקי ומארק גזית, ממקימי ת'טה ריי, בה JVP מאמינה והשקיעה. צילום: פלי הנמר[/caption]

ויקי בין, סגנית ראש עיריית ניו-יורק לפיתוח כלכלי, ציינה אמרה כי "אנחנו מצפים לשתף פעולה עם JVP בפרויקטים שיזניקו את הדור הבא של הכישרונות וייצרו משרות איכותיות בתחום הסייבר בעיר".

[caption id="attachment_309622" align="alignnone" width="600"] גיא מוסקוביץ', מייסד משותף ומנכ"ל קורונט, שמספקת אבטחת סייבר לעסקים קטנים. צילום: פלי הנמר[/caption]

[caption id="attachment_309633" align="alignnone" width="600"] במרכז - ציקי נפתלי, מנכ"ל משותף ומייסד קופיילוט, שמאתרת ומנהלת את כל המכשירים המחוברים לרשת הארגונית. צילום: פלי הנמר[/caption]

המרכז בניו-יורק הוא התחנה הראשונה במסלול שמרגלית שרטט. בימים אלה הוא פועל, תחת המותג מרגלית סטארט-אפ סיטי, להקמת מרכזים דומים בערים נוספות. המרכזים ישמרו וישכפלו את המודל המשולב של מרכז פיזי לבנייה, הצמחה והעצמה של חברות, שבתוכו פועלת זרוע השקעות, והוא משמש במקביל כבסיס פעילות לאקו-סיסטם יזמי מקומי וכמקור של פעילות חברתית ויצירתית עבור הקהילה המתגוררת סביבו.

הכותב הוא אורח של הקרן באירוע.

הפוסט "ניו-יורק מהווה הזדמנות נדירה לאומת הסטארט-אפ" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אירוע השקת מרכז הסייבר החדש של קרן JVP בניו-יורק משך אליו בכירים, יזמים וסטארט-אפיסטים רבים, אבל גם כוכבת הוליוודית אחת: גווינת' פאלטרו, זוכת פרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט שייקספיר מאוהב. חוץ מהיותה שחקנית מוערכת, פאלטרו היא יזמת וב-2008 ייסדה את מותג הבריאות והלייף סטייל גופ. באירוע של JVP היא שוחחה על הבמה עם אראל מרגלית, מייסד ויו"ר הקרן.

השיחה ביניהם נסבה על יזמות, התפקיד של נשים בתעשייה, טכנולוגיה ולייף סטייל, הגנה על פרטיות ופיתוחי ההיי-טק הישראליים שכבשו את העולם. הם התייחסו גם לתנועת ה-MeToo# - פאלטרו היא בין השחקניות שהעידו שהמפיק ההוליוודי הארווי ווינסטין פגע בהן מינית. העדויות האלה היו יריית הפתיחה לפרשה, שהביאה בינתיים להגשת כתב אישום נגד ווינסטין.

מרגלית אמר בהקשר זה כי "כיזם אתה צריך להיות אמיץ, אבל כאב לשלוש בנות וכמי שמוביל חברה שיש בה 50% נשים שותפות, אני צריך לומר שמה שעשית בתנועת ה-MeToo# היה אמיץ מאוד והשפיע על אנשים רבים".

פאלטרו ניצלה את הבמה להעביר מסר חשוב לנשים: "תנועת ה-MeToo# חשובה מאוד עבור כולנו. צריך שנשים יתקדמו וידברו על מה שעבר עליהן, וייצרו גבולות במקום העבודה. באותה התקופה (תחילת התנועה החדשה - פ"ה) לא ידעתי אם זה ישפיע, אבל יש לי בת ויש לה חברות, והרגשתי שהגיע הזמן שהנושאים האלה יעלו לקדמת הבמה. מה שמעניין בכל הסיפור הוא שהרבה גברים החלו לפשפש במעשיהם: האם עשיתי את זה? האם התנהגתי כראוי? זה תוצר לוואי מעניין של השיח".

היא ציינה כי "גברים ונשים צריכים להבין שבאזורים עם יחסי כוח, ההסכמה היא משמעותית ולא מובנת מאליה. אני מרגישה טוב, שהעולם הולך לכיוון הנכון וששוק העבודה ייראה אחרת עבור הבת שלי מכפי שהוא נראה ב-1992, כשאני התחלתי לעבוד בתעשייה".

[caption id="attachment_309722" align="alignnone" width="600"] גווינת' פאלטרו אמרה שהייתה רוצה לבקר בישראל - אראל מרגלית לא היסס והזמין אותה. צילום: פלי הנמר[/caption]

בהמשך דיברו השניים על ישראל וירושלים, ואף שרו את Jerusalem Bells (פעמוני ירושלים) של קולדפליי. לאחר מכן, פאלטרו הודתה שלבושתה, היא עדיין לא ביקרה בישראל. מרגלית לא התבלבל ומיהר להזמין אותה לראות את היזמות והחדשנות לצד הנופים היפים שיש בישראל בכלל ובירושלים, עיר האם של JVP, בפרט. פאלטרו, היהודייה במוצאה, השיבה לו בעברית: "בשנה הבאה בירושלים".

לדברי השחקנית והיזמת, "אחת הסיבות שתמיד רציתי להגיע לירושלים היא שאחד הרבנים שלמדתי אצלם בלונדון אמר שירושלים היא המרכז הרוחני של העולם. שאם מעשה טוב נעשה בישראל, כוחו גדול יותר מזה של מעשה טוב שנעשה בכל מקום אחר בעולם״. מרגלית הנהן בהסכמה ואמר: "כשיצרנו את JVP הייתה כל כך הרבה אלימות בירושלים, והצלחנו, דרך חדשנות, לעבוד יחד. כשעושים משהו טוב בירושלים יש לזה השפעה בכל העולם".

הכותב היה אורח קרן JVP באירוע.

הפוסט מה עשתה גווינת' פאלטרו באירוע סייבר ישראלי בניו-יורק? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות