ביקור של מנכ"ל חברת ההיי-טק בינלאומית, ועוד חברת ענק, הוא נחשב ביותר וגאוותו של כל סניף מקומי. כך זכינו במהלך השנים לצפות בזיו פניהם – פנים אל פנים – של העומדים בראשי חברות רבות: HP, אורקל, סאן ההיסטורית, EMC, דל, VMware, מיקרוסופט ונוספות.

החברה הגדולה אז בתעשייה – יבמ, הלוא היא הענק הכחול – הייתה חלוצת החברות הבינלאומיות בישראל, שפתחה כאן משרד משלה כבר ב-1949, וממש בשנים האחרונות, בעת כהונתו של המנכ"ל הקודם של הסניף הישראלי, ריק קפלן, הביאה לביקור ראשון בארץ את  המנכ"לית הקודמת של החברה העולמית, ג'יני רומטי. רומטי הייתה ידידה אישית של קפלן בעת שעבד ביבמ ארצות הברית והיא ניצלה את ביקורה על מנת לקדם את עסקי יבמ ישראל במכרז המעבר לדרום של צה"ל.

יש מבין אותם מנכ"לים ש-"התאהבו" בארץ וחזרו אליה כמה פעמים, בהם, לארי אליסון, מייקל דל ופט גלסינגר. כל אחד מהם ערך פגישות עם צמרת התעשייה והמשק. כך, למשל, בביקורו של ביל גייטס בארץ: כמעט כל מי שהיה בכיר במשק הישראלי – מנכ"ל, יו"ר, נשיא של חברה וארגון עסקי, ממשלתי וציבורי גדול בארץ – שאף ללחוץ את ידו של מייסד מיקרוסופט ולזכות בצילום היסטורי שיוכל לתלותו על קיר משרדו.

הפוסט הנמר זוכר: מנכ"לים של חברות טק בינלאומיות שביקרו בארץ – ואהבו לחזור הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנה, 2021, מלאו 55 שנים לפעילויותיי השונות בעולמות המחשוב בישראל – החל מאוניברסיטת תל אביב, דרך ממר"ם – מרכז המחשבים הצה"לי, עבור ביבמ ועוד 40 שנים באנשים ומחשבים, שאותה הקמתי עם דליה-אסיא פלד, אשתי-שותפתי, שאיתי לאורך כל הדרך. במדור זה אני עובר לאורך תחנות שונות ואירועים מכל השנים הללו.

הפעם אני רוצה לקחת אתכם, הקוראים, 20 שנה אחורה, לתחילת שנות ה-2000. בתקופה זו התחולל מאבק עז בין מיקרוסופט (או MS) לחברות רבות אחרות על איזו מערכת פיתוח תשרת יותר מפתחים בעולם. הייתה זו קואליציה שנקראה "לא MS", או "לא באלמר" (על שם סטיב באלמר, שהיה אז מנכ"ל החברה), ובראשן עמדו חברות IT מובילות.

מיקרוסופט נוסדה ב-1975 על ידי ביל גייטס ופול אלן, וכשבאלמר החליף את גייטס כמנכ"ל החברה, בינואר 2000, היא כבר שלטה ללא מיצרים במחשוב בתחנות העבודה עם האופיס (MS Office) שלה. ענקית התוכנה כינתה את זה "יצרנות אישית". היא שאפה להוביל באופן דומה גם את סביבת הפיתוח.

מי ומי בקואליציית ה-"לא MS?"

קואליציית "לא MS" תמכה בפלטפורמת פיתוח מבוססת ג'אווה, שפת הפיתוח הפתוחה, שפועלת בכל ההפצות של מערכות ההפעלה לינוקס ויוניקס, בעוד שמיקרוסופט תמכה בסביבת הפיתוח שלה – הדוט.נט, ב-Windows, כמובן. הקואליציה כללה, בין היתר, את סאן, שמאוחר יותר נרכשה על ידי אורקל, דל, HP ויבמ, הגדולה מכולן, שבאותם הימים התבלטה בתמיכה בפיתוח לינוקס, בסכום של שני מיליארד דולר. כעבור כמה שנים, מיקרוסופט היטיבה להבין שאפילו היא, המלכה הבלתי מעורערת דאז של התוכנה, לא תוכל להמשיך לבדה, ומאז, סביבת Windows לפיתוח התרחבה לתמוך גם במערכת ההפעלה מבוססות הג'אווה.

ב-2002 הפיקה אנשים ומחשבים כנס עבור IJUG – איגוד משתמשי הג'אווה בישראל, והשיקה בכך את כנסי הג'אווה השנתיים. בתמונה שלמעלה נראים מנכ"לי הסניפים הישראליים של חברות קואליציית "לא MS" על במת הכנס: משמאל – מאיר ניסנסון, יבמ, שהוביל אותה במשך 16 שנים (בין 1996 ל-2012); אריה אופנר, CA ישראל, שמאז עברה גלגולים רבים וכיום NessPRO מייצגת בארץ את פתרונותיה; משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל במשך 18 שנים (בין 1996 ל-2014); אלי קרן, סאן; ועמירם מרקוס, מנכ"ל BEA, שנרכשה על ידי אורקל.

הפוסט הנמר זוכר: חזרה לאחד המאבקים הגדולים של ראשית שנות ה-2000 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בתחילת האלף החדש, בשנת 2001, טרם שלטו בעולם הטכנולוגי חברות הענק המוכרות כיום, כמו אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק. אז השמות המובילים היו יבמ, HP, דל וקומפאק.

עמנואל פרץ צמח בשורות חברת דיגיטל, חברה צעירה יחסית (קמה ב-1957) והתקדם להיות מנכ"לה לקראת סוף שנות ה-90', לאחר גיל וייזר, המנכ"ל הראשון, ויגאל בר-יוסף, שבא אחריו. המטרה של כל יצרניות המחשבים עד אז תמיד הייתה לעבור את הענק הכחול, יבמ, שהובילה את עולם המחשוב מאז שהכריזה על משפחת מחשבי IBM 360 בשנת 1964. בתחילת שנת 1998 רכשה קומפאק את דיגיטל, ובספטמבר 2001 רכשה HP את חברת קומפאק בסכום אדיר של 25 מיליארד דולר (סכום מפתיע בזמנו, ושבדיעבד לא הצדיק את עצמו). לקראת מעברו של פרץ לחברת HP שרכשה את קומפאק, הזמין אליו את פלי הנמר והעניק לו את בובת הנמר, כי ידע שכך היא תישמר בידיים טובות.

כל היודע פרטים על עמנואל פרץ היום מוזמן ליצור קשר עם המערכת.

הפוסט הנמר זוכר: עמנואל פרץ מעניק נמר לנמר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנה: 2005.

אם הייתם שואלים היום, בשנת 2020, את אנשי העסקים בישראל את מי היו רוצים לפגוש – סביר מאוד שג'ף בזוס, המייסד והבעלים של אמזון, היה זוכה במקום הראשון. שהרי בימינו הוא האיש העשיר בעולם, גם לאחר שנאלץ להיפרד בשנה שעברה ממחצית הונו לטובת אשתו בעקבות גירושיהם. אבל אז, לפני 15 שנים, היה מיודענו ביל גייטס, המייסד והמנכ"ל של מיקרוסופט, האיש העשיר בעולם. אריה סקופ היה אז יו"ר מיקרוסופט ישראל ודני ימין – המנכ"ל. סקופ הקים את הסניף המקומי כ-15 שנים לפני כן והיה מיודד אישית עם גייטס, שהכיר בעוצמתו של הסניף וחדשנותו של סקופ, שהיה היחיד שערך הגירה מלאה לעברית של כל תוכנות Office, מה שסייע לבסס את שליטתה של מיקרוסופט בשוק הישראלי וגם הקל על ההגירה לערבית. אז סקופ הזמין – וגייטס האגדי הגיע. מאות התמונות מהאירוע לכדו את כל ראשי התעשייה והמשק עומדים בתור ללחיצת יד עם הטייקון החייכן בן ה-50, העשיר בעולם, מרדמונד, במדינת וושיגטון, ארה"ב, שייסד את חברתו 30 שנה לפני כן בהיותו בן 20 בלבד. אגב, באותה תקופה כל טייקוניי התעשייה פעלו, כמו היום, בעמק הסיליקון מדרום לסן פרנסיסקו.

הפוסט הנמר זוכר: עומדים בתור כדי ללחוץ את ידו של ביל גייטס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

התעצבתי לשמוע אתמול (ג') על לכתו של שלדון אדלסון, שנפטר בגיל 87. אדלסון היה אחד התורמים הבולטים למדינת ישראל והייתה לו תרומה גם לתעשיית ההיי-טק והמחשבים – הוא זה שייסד ב-1979 את תערוכת קומדקס, שהתקיימה בלאס וגאס (שם היו חלק מבתי הקזינו שלו) והייתה אז תערוכת הטכנולוגיה מהגדולות ביותר בעולם – שנייה רק ל-CeBIT, שהתקיימה מדי שנה בהנובר, גרמניה. ב-1995 הוא מכר את התערוכה לסופטבנק היפני. מפיקת ומנהלת התערוכה בישראל בין השנים 1998 ל-2002 הייתה קבוצת אנשים ומחשבים, כשותפה של Key3Media, בעלת הזכויות בארץ. את רשמיי מהתערוכה אתם מוזמנים לקרוא כאן.

שלדון אדלסון (במרכז) עם רעייתו, מרים, וחמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות – בתערוכת התיירות 2016. צילום: פלי הנמר

בשיאה של קומדקס הציגו בה אלפי חברות קטנות וגדולות, והיא שימשה להן במה מרכזית להכרזות משמעותיות. בימי התהילה שלה, לקראת סוף שנות ה-90, המרצה הפותח הקבוע היה ביל גייטס, ולצד קומדקס נולדה תערוכה חשובה נוספת, Windows World. בשתי התערוכות השתתפו כ-200 אלף איש מרחבי העולם, ביניהם קרוב ל-1,000 מישראל.

פגשתי את אדלסון לא אחת. נתקלתי באדם טוב ונעים הליכות, שיחד עם רעייתו, מרים, נותן את מרצו, ובעיקר את ממונו, למדינת ישראל, בין היתר באמצעות פרויקט תגלית, שמביא צעירים יהודים לביקורים בארץ, בתקווה שיעלו לכאן ביום מן הימים. אחת הפעמים שבהן נפגשנו הייתה בתערוכת התיירות 2006, ששתי התמונות באייטם זה הן ממנה.

הפוסט הנמר זוכר – ונזכר בשלדון אדלסון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באוקטובר שנת 2000 החלה האינתיפאדה השנייה, שהסתיימה רק בסוף 2004 עם מותו של יאסר ערפאת. ב-11 בספטמבר התרחש המגה פיגוע העולמי הנודע בשם "אסון התאומים". העולם נכנס לתדהמה, שגררה שיתוק לא קטן בפעילות העסקית, עד לחזרה לשגרה מלאה כעבור כשנה. בארצנו הטרור עבר לפיגועי תופת כולל התפוצצות אוטובוסים בערים בישראל, כולל תל-אביב. מובן שאנשים חששו להסתובב חופשי.

באותן שנים, אנשים ומחשבים, שאז מלאו לה 20 שנות פעילות, המשיכה לפעול – עם האתר האינטרנטי, השבועון המודפס InformationWeek ובעיקר בכנסים המקצועיים שקיימה. כמדי שנה בינואר, נערך כנס פתיחת השנה, שאליו מוזמנים המנמ"רים, המנכ"לים ובכירים מתעשיית ה-IT לשמוע את הפתרונות הצפויים. בשנת 2004 נערך כנס הפתיחה במלון דן פנורמה, שזוהה אז כמרכז הכנסים של אנשים ומחשבים.

שמעם של אנשים ומחשבים, הכנסים שלה והבכירים של תעשיית ההיי-טק הנחשקת המשתתפים בה הגיע לגופים עסקיים בתחומים החדשניים, שהשתוקקו להציג את מרכולתם ללקוחות שנחשבו מכובדים ביותר. אז ב-24 בינואר 2004 הופיע כשעה לפני פתיחת הכנס, שנפתח בארוחת בוקר, בחור שהציג עצמו כנציגה של ההבטחה החדשה בעולם הטכנולוגי – כלי התחבורה האישית, שכונה SEGWAY. האיש חיפש "מי האחראי לכל מה שקורה כאן". נטלי גבאי, סמנכ"לית הכנסים והשיווק של אנשים ומחשבים (גם אז) הפנתה אותו אל פלי הנמר, שנשאל האם "יעז" לרכוב על החד אופן הכבד והמוזר מעט בחדר האוכל. כהרגלו, הנמר היסס לשנייה, ביקש הדגמה קצרה ועלה על המכשיר. מובן שבדרך מהכניסה למלון ועד לחדר האוכל, המכשיר נתקע לא מעט בקירות וברהיטים, ואת המכות גם הנמר ספג בגופו, אך שניהם קמו והמשיכו.

בחדר האוכל האטרקציה עשתה את שלה, וכל מנמ"ר ומנכ"ל "הזמין" סיבוב פרטי. זמן קצר נותר לפתיחת הכנס, ואחדים אכן זכו וניסו ונפלו. אגב, המכשיר עצמו שתלו בו תקוות עצומות, בעיקר בזכות דין קיימן, ממציאו האגדי, שלזכותו יותר מ-1,000 פטנטים, התברר כפלופ ולא זכה לתפוצה נרחבת, בעיקר בגלל מחירו הגבוה שהיה אז (וגם היום) מעל 5,000 דולר. וכן, גם השליטה בו, בנסיעה ברכינה, מהווה אתגר לא קטן.  עד היום מכשירי סגוויי מדורות חדשים משמשים קבוצות תיירים בערים גדולות, עם מדריכים צמודים. בכל מקרה, באותו כנס פתיחת שנה הוא היה "הדבר הבא" ומוקד עניין כלל לא קטן.

הפוסט הנמר זוכר: הסגוויי הראשון בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תוך שמירה על כל נוהלי הריחוק החברתי והנחיות הקורונה, קפצה לביקור במאורת הנמר עדי קריסטל, מנהלת תחום תעשייה וטלקו במיקרוסופט ישראל, לשיחה קצרה על השנה החולפת, על עסקים בתקופת הקורונה והעבודה מהבית.

כמי שעובדת באופן צמוד עם לקוחות וארגונים במשק הישראלי, סיפרה קריסטל שהיא גאה מאוד בתעשייה הישראלית, על כך שביצעה בשנה החולפת זינוק דיגיטלי אדיר שכזה ובזמן שיא.

"המעבר לענן סייע לארגונים לאמץ מודלים חדשניים של התייעלות ולבסס את ההחלטות העסקיות שלהם על בסיס דאטה ותובנות חכמות. אימוץ המודלים הטכנולוגיים הוא שמאפשר לארגונים להמשיך ולהוביל את התעשייה כולה להצלחה עסקית, תוך שמירה על רמת האבטחה הטובה ביותר בעולם", ציינה קריסטל, ומנתה כמה דוגמאות מהמגזר העסקי והציבורי – מארגונים שעברו בן לילה לעבודה מלאה מהבית, כולל פגישות, עבודה שיתופית מרחוק ועוד, וכלה בבתי ספר שעברו ליום לימודים מלא ב-Teams, או פיתוח טכנולוגיות רפואיות לזיהוי חולי קורונה, הקמת מערך חיסונים, ביצוע אבחוני רופאים מרחוק ועוד.

קריסטל התחייבה בשם הצוות במיקרוסופט ורשת השותפים הענפה שלה, שהיא תמשיך ללוות את הארגונים במעבר לענן, בוודאי עם הגעת ענן ה-Azure המקומי לישראל, ולהבטיח המשך רציפות עסקית גם בהגדרת "הנורמליות החדשה" והעבודה מרחוק, הודות לענן וליכולות אבטחת המידע הטובים בעולם, שמשמשים מיליוני לקוחות ברחבי העולם.

הפוסט באה לבקר במאורת הנמר: עדי קריסטל, מיקרוסופט ישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לביקור רמטכ"ל ביחידה שלך, כל מפקד מתכונן היטב. כך היה גם בשנת 2005, כשהרמטכ"ל היה משה בוגי יעלון, והביקור היה "היסטורי", הראשון באגף החדש, שמלאו לו שנתיים, לאחר שהוקם ב-2003 על יסודות חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. המפקד הראשון היה אלוף חקי (יצחק) הראל, שתוך תשעה חודשים עבר לתפקיד הבא, ואז הגיע אלוף אודי שני, ובשלוש שנותיו (2003-2006) באגף השאיר חותם בל יישכח של חיבורים וקשרים עם כל האקו-סיסטם: המערכת הצבאית עם האזרחית ועם הממשלתית – שהרי עולם פתרונות ה-IT הוא זהה לכולם. הוא לא עשה זאת לבדו אלא יחד עם (חיבורים, אמרנו) שני תא"לים: תא"ל ארנון זו-ארץ, רמ"ט אגף התקשוב וקצין הקשר והתקשוב הראשי, וגם תא"ל יהוא אבן זהב, מפקד לוטם (יחידות ממרם ושלוחותיה/מקבילותיה).

בכניסה לבה"ד 7. משמאל: תא"ל יהוא אבן זהב, מפקד לוטם; אלוף אודי שני, ראש אגף התקשוב; רא"ל משה בוגי יעלון, הרמטכ"ל; תא"ל ארנון צילום: פלי הנמר

ההרמוניה שרתה בכל העולמות. אז כשאתה נתקל בתמונה עם עשרות ראשי היחידות, למי תפנה שיידע לבטח את כל השמות, כל הדרגות וכל התפקידים (דאז)? – ברור שתפנה לתא"ל ארנון זו-ארץ, שהיה רמ"ט אגף התקשוב וקצין הקשר והתקשוב הראשי בשנים 2002-2005. אגב, היום, האגף – שהתחיל כאגף התקשוב (כבר אז חידשו כששילבו את תקשורת ומיחשוב = תקשוב) – התפתח לאגף התקשוב וההגנה בסֶבֶ"ר (כן, בצה"ל המציאו ראשי תיבות: חדשים לסביבת הרשת) במטה הכללי.

הנמר זוכר, ומן הסתם אוהב, את תג החיילים מיחידות התקשוב בפיקוד המרכז, שעליו מתנוסס האריה – גור אריה יהודה.

ביקור הרמטכ"ל משה בוגי יעלון באגף התקשוב בשנת 2005. יושבים, מימין: תא״ל במיל׳ מוטי בר דגן, הקשר"ר ה-10 וכיום יו״ר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ויו״ר צוות; תא״ל במיל׳ צבי אמיד, הקשר"ר ה-9, מנכ"ל בזק לשעבר וכיום חבר הנהלה בעמותת חיל הקשר והתקשוב; תא״ל יהוא אבן זהב, מפקד לוט״ם; תא״ל ארנון זו-ארץ, הקשר"ר ה-16; רא״ל משה בוגי יעלון, הרמטכ״ל דאז; אלוף אודי שני, ראש אגף התקשוב; אל״ם דודו גבע, מפקד בה"ד 7;  אלוף במיל׳ שלמה ענבר, הקשר"ר ה-7, נשיא ומנכל העמותה להנצחת חיל הקשר והתקשוב; תא״ל במיל׳ ישראל זמיר, הקשר"ר ה-8.

עומדים, מימין: תא"ל במיל' אריה ברק, קצין קשר גיס הדרומי לשעבר; אל"מ איתן שטיינר, מקש"אפ דרום; אל"מ עמוס גבע, מפקד חושן; סא"ל קשטן, רת״ח משא״ן; אל"ם מיכאל רוף, מפקד ממט״ל; אל"מ אשר וולך, רמ"ח אגם; אל"מ שי בסון, רמ"ח שוהם; סא"ל אורן חמיליס ז״ל, מפקד מצו״ב; אל"מ אבי כוכבא, מפקד ממר"ם; אל"מ נחום בסלו, רמ"ח תכנון; אל"מ עופר עזרי, רמ"ח צי״ד; אל״מ ראובן לוי, רמ״ח במפא״ת; אל"מ שרלי בן חמו, מקשא״ם באמ״ן; אל״מ אילה חכים, סגנית מפקד לוטם; אל"מ אייל זלינגר, מקשאפ מרכז; אל"מ דב בכר רמ"ח טכני/מעו״ף

הפוסט הנמר זוכר: 2005 – ביקור הרמטכ"ל משה בוגי יעלון באגף התקשוב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנה היא 1985. אמצ"י – איגוד משתמשי ציוד יבמ בישראל, קיים באילת כנס של הסניף הישראלי של ארגון Common – קהיליית ה-IT של משתמשי יבמ באירופה. את האיגוד הישראלי הובילו עמירם שור, היו"ר, שמזוהה עם קבוצת מ.ל.ל, שאותה הוא הוביל במשך שנים רבות, ושמעון בוקשפן ז"ל, אז מנמ"ר עיריית פתח תקווה ומזכיר אמצ"י, שבלעדיו לא קרה דבר.

משמאל: טובי אורבך, ששיווק את תוכנת בסיס הנתונים שפותחה על ידי ד"ר צבי מסיני בשם DB1 ופלי הנמר בהופעה מזוקנת נדירה. צילום: רני רוגל

לרגל האירוע, אנחנו, באנשים ומחשבים (הייתי אז מנהל השיווק והפרסום של העיתון המודפס – כן, היו פעם עיתונים מודפסים), יזמנו, בעידודם של שור ובוקשפן ז"ל, הפקת מוסף מיוחד עתיר כתבות, ראיונות וגם מודעות. סטודיו אנשים ומחשבים, שגם כך היה עמוס עבודה, נרתם להפקה ולעימוד הגליון המיוחד, ודפוס על המשמר (זוכרים את העיתון?) הריץ את מכונת הדפוס הגדולה שלו. שמואל הרשקוביץ ז"ל, עוד דמות אגדית בתולדות באנשים ומחשבים, שהיה אחראי על עטיפת העיתונים והכנתם למשלוח במתקן של המשקם (כבר אז הייתה לדליה פלד ולפלי הנמר, מייסדי אנשים ומחשבים, המודעות לספק עבודה למוגבלים שזקוקים לה), עשה גם הוא את עבודתו.

נשאר רק דבר טריוויאלי אחד: כל המלאכה הסתיימה בצהרי יום פתיחת הכנס באילת וחבילות העיתונים היו צריכות להגיע באותו היום לבית המלון שבו התקיים האירוע. טנדר הפולקסווגן קאדי – הסוס למוד ההובלות וההסעות – היה עמוס בעיתונים, ונותרה השאלה: מי ייקח אותם לאילת?

פלי, מו"ל העיתון, ואני הבטנו זה בזה, והמסקנה הייתה ברורה: נוסעים לאילת. בשעת אחר צהרים מוקדמת נכנסנו לתא הנהג של הקאדי העמוס במאות עיתונים, נשמנו, נאנחנו – ויצאנו לדרך.

מימין: שמעון בוקשפן ז"ל, אז מנמ"ר עיריית פתח תקווה ומזכיר אמצ"י ישראל; מי שמזהה מוזמן לכתוב למייל המצורף מטה; אריה שמש, שותפו של עמירם שור במ.ל.ל, שאותה הקימו יחדיו; ואריה שוורץ (שוורצי). צילום: פלי הנמר

סביר להניח שעצרנו בדרך להפסקת תדלוק, שתייה, התאוששות והתרוקנות, אבל בפועל, זו הייתה נסיעה ישירה לאילת, שאליה הגענו בשעת חשיכה. נסיעה של הקילומטר האחרון אל המלון, חנייה, פריקת העיתונים והבאתם לאולם הכנס, שלום שלום, קצת לחיצות ידיים וחיבוקים, ביס או שניים מהכיבוד, הזמנות "בואו שבו, תישארו איתנו, יש תוכנית מצוינת הערב" – ואנחנו, שפופי מבט, התנצלנו ומלמלנו: "חייבים לזוז". בינינו, היינו שמחים להישאר לא רק לאירוע אלא גם לשנת לילה ראויה במלון באילת, אבל איפה – הקאדי חיכה לנו, ויצאנו לנהיגה לילית צפונה, כשהדבר היחיד שהיה ביכולתנו לעשות הוא להתחלף בנהיגה ולאסוף כוחות לסבב ההחלפה הבא.

מזהים את המצולמים? נא כתבו למייל המצורף מטה. צילום: פלי הנמר

לפנות בוקר חזרנו לבתינו בשלום, ובאותה השעה ישנו להם משתתפי הכנס כשהם מחבקים את העיתון שהבאנו להם. וגם אם הם לא עשו זאת, זה היה מתבקש. כך או כך, עוד פרויקט של אנשים ומחשבים הסתיים בהצלחה ב-1985.

מזהים את המצולמים? נא כתבו אליי כאן.

הפוסט הנמר זוכר: נסיעה לכנס Common באילת ובחזרה תוך 12 שעות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השבוע הגיעה לבקר במאורת הנמר מיי (מיטל) ברוקס-קמפלר, הבעלים והמנכ"לית של חברת הלנה (Helena), המתמחה בבנייה ובהובלה של קמפיינים להגברת המודעות לאבטחת מידע.

מיי היא מרצה בכירה לאבטחת מידע בארץ ובעולם ולאחרונה עמדה על במת TEDx Savyon, והיא כותבת, מייעצת ועוד. בשיחתנו שפכנו אור על חלק מעיסוקיה בימים אלו.

מה בעצם חברת הלנה עושה?

"החברה כיום מציעה שלל פתרונות להגברת המודעות לאבטחת מידע, מלומדות ברמות שונות, דיוורים מעוצבים, שומרי מסך, שאלונים מעוצבים, סימולציות דיוג שאנו מבצעים בשיתוף עם חברת Dcoya וכמובן הדרכות פרונטליות ובניית קורסים. במרבית המקרים אנחנו בונים ללקוח פתרון מודעות מקצה לקצה, בהתאם לצרכים וליכולות של הלקוח".

ואיך זה שונה מפתרונות אחרים המוצעים כיום?

"הפתרון שלנו קודם כל מסתכל על הלקוח, מה מאפייני העובדים שלו, מה הסגנון העיצובי, מה התרבות הארגונית וכמובן מה נעשה בעבר בחברה בהיבטי מודעות לאבטחת מידע. אנחנו יוצרים תוכנית שנתית או רב-שנתית, שכוללת מדדים ברורים, המאפשרים לנו לבחון את אפקטיביות הלימוד לאורך זמן ולהתאים אותה למציאות המשתנה בעולם הסייבר.

"העובדה שאני בעצמי שימשתי כמנהלת אבטחת מידע, ועדיין משמשת כיועצת בכירה, וכן הגיוון בצוות, הכולל אנשי סייבר לצד אנשי קריאייטיב ואנשי פיתוח, הדרכה ועיצוב, מאפשר לנו לשמור על מסרים עדכניים ורלוונטיים, תוך הקפדה על שפה אחידה ומותאמת ללקוח".

איך הגעת דווקא לנושא של מודעות?

"בתקופתי כמנהלת אבטחת מידע ידעתי, כי הגורם האנושי הוא נקודת מפתח בהגנה על הארגון, אולם כשחיפשתי פתרונות לנושא גיליתי שעלי לעבוד עם ערב רב של ספקים, שלכל אחד מהם סגנון שונה ומתודולוגיה שונה, ואז נבט במוחי הרעיון להקים חברה שתתמחה בעולמות של הגורם האנושי.

"החזון שלי הוא להנגיש את עולם אבטחת המידע לקהל הרחב, כך שאירועים כמו דיוג, כופרה וכד' יהיו נחלת העבר".

שמעתי שאת מוציאה ספר בנושא, ספרי לנו קצת.

"נכון. בבשנים האחרונות אני מקדישה כ-20% מהזמן של להתנדבות בקהילה בנושאי אבטחת מידע. אני מעבירה הרצאות לילדים בתי ספר, לצוותי חינוך, לגיל השלישי ועוד. בנוסף, הקמתי לפני חצי שנה את קהילת Think Safe Cyber בפייסבוק, שמנגישה את הנושאים לקהל הרחב. בקהילה יש כיום יותר מ-3,600 חברים, שמעלים שאלות והתייעצויות בנושאי סייבר, והמומחים בקבוצה עונים להם, אנחנו מעלים טיפים, לייב שבועי עם ראיונות עם מומחים שונים ועוד.

בעקבות כל ההרצאות, הקהילה והשאלות שאני מקבלת, כתבתי ספר, שמנגיש את הנושא בצורה פשוטה, קלילה ומעניינת. הספר נשלח לפני עריכתו לקבוצת מיקוד הכולל שלל אנשים מדיסיפלינות שונות. היה חשוב לי מצד אחד לא לשעמם את האנשים הטכנולוגיים ומומחי הסייבר שיקראו את הספר, ומצד שני לא לאבד את הקוראים חסרי הידע. קבוצת המיקוד סייעה לי בדיוק המסרים בספר.

"הספר עלה לקמפיין מימון המונים, ובתוך שבועיים גויס הסכום המלא. הקמפיין ממשיך בכל הכוח קדימה, ומטרת המשך הגיוס היא ראשית, בנייה של אתר שירכז ויעדכן מדריכי משתמש לביצוע ההמלצות בספר, לדוגמה: איך מגדירים מנהל סיסמאות ב-Last pass / One login וכד', איך מבצעים הגדרות פרטיות בפייסבוק ועוד, ממש ברמת סרטוני מדריך קצרצרים.

בנוסף, אני כבר עומלת על תרגום הספר לאנגלית והוצאתו לאור בחו"ל".

מוזמנים לתמוך, ולאתגר אותי בתשורות מיוחדות לארגונים שלכם – הרצאות, חבילות ספרים ועוד…

הפוסט באה לבקר במאורת הנמר: מיי (מיטל) ברוקס-קמפלר, הלנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הדואר בא היום באוטו האדום", כתבה נעמי שמר בשיר הילדים הידוע. אלא שאם עד היום הוא הגיע באוטו ממשלתי, בקרוב הוא יחל להגיע ברכב פרטי (בעצם, מסחרי) של חברה פרטית – חלקית.

הממשלה החליטה לא מכבר על מכרזים למכירת 40% ממניות דואר ישראל למשקיעים פרטיים. עם זאת, המדינה תישאר בעלת השליטה בחברה, עם לא פחות מ-60% מהמניות. ברשות החברות הממשלתיות משוכנעים שההפרטה תביא לשירות טוב יותר של הדואר לציבור – שירות שזוכה בזמן האחרון ללא מעט תלונות וביקורת.

הרשות הודיעה היום (ג') כי היא יוצאת במכרז למכירת 20% מאחזקות המדינה בחברה. על המשקיע להביא אתו הון עצמי של לפחות רבע מיליארד שקלים, היקף נכסים מינימלי של 625 מיליון ורמת מינוף מקסימלית של 70%. חלק מרווחי ההפרטה יושקעו חזרה בדואר ישראל, לצורך הליכי התייעלות ופיתוח עסקי, נמסר מהרשות.

המהלך שהוכרז היום, שהינו צעד ראשון בהפרטה, הושק בטקס חגיגי, שהתקיים במרכז של דואר ישראל במודיעין. בין הנוכחים בו היה דודי אמסלם, כיום שר הדיגיטל הלאומי והאחראי על רשות החברות הממשלתיות.

דודי אמסלם, שר הדיגיטל הלאומי והאחראי על רשות החברות הממשלתיות. צילום: פלי הנמר

השר אמסלם אמר כי "הפרטת דואר ישראל היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בסדרה של הפרטות שאנחנו מובילים בקרב החברות הממשלתיות. המטרה בהפרטות אלה היא להמשיך לשפר את השירות לתועלת האזרח, בכל מקום בארץ, ולהכניס משקיעים אסטרטגיים בעלי הבנה עסקית, שיביאו ערך וייצרו סינרגיה לאותן חברות. אנחנו מאמינים שהכנסת משקיע בסדר גודל הזה תאפשר לדואר להמשיך לצמוח ולהמריא, ולהציע שירות טוב ויעיל יותר לציבור הרחב, במרכז ובפריפריה".

מנהל רשות החברות הממשלתיות, עו"ד יעקב קוינט. צילום: פלי הנמר

מנהל רשות החברות הממשלתיות, עו"ד יעקב קוינט, ציין כי "דואר ישראל היא אחת החברות המובילות בפורטפוליו של החברות הממשלתיות, והיא הראשונה בשורת הפרטות שיצאו לדרך בחודשים הקרובים, מתוך מטרה לייצר ערך לציבור. לאחר בחינת הפרטות של חברות דואר בעולם, ראינו שחברות שאליהן הצטרף משקיע אסטרטגי הפכו ליעילות יותר ולאיכותיות יותר, ושיפרו משמעותית את רמת השירות ללקוחותיהן".

רו"ח חזי צאיג, יו"ר הדירקטוריון של דואר ישראל. צילום: פלי הנמר

שני דוברים נוספים היו בכירי דואר ישראל: רו"ח חזי צאיג, יו"ר הדירקטוריון, אמר ש-"זהו יום היסטורי. אין זו תחילתו של המסע, כי אם המשך של דרך שאנחנו מובילים מזה חמש שנים, בה עשינו את הבלתי ייאמן והצלחנו להבריא את החברה ולספק לעובדים גב איתן". דני גולדשטיין, המנכ"ל, ציין כי "אין חברה ממשלתית שעשתה כזו מטמורפוזה כמו דואר ישראל, ובפרק זמן כה קצר", אמר. "בשנים האחרונות הפכנו מחברה תפעולית לחברת שירותים, עברנו שינוי אסטרטגי וממבנה גיאוגרפי של מרחבים לחטיבות עסקיות הממוקדות בתחומי הליבה של החברה".

דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל. צילום: פלי הנמר

דואר ישראל היא חברת לוגיסטיקה וקמעונאות מהגדולות בישראל, עם יותר מ-1,300 נקודות שירות, כ-1,500 דוורים ושליחים וכ-45 מיליון ביקורים בסניפים בשנה. מדובר בחברה היחידה בישראל שמחלקת דברי דואר וחבילות מדן ועד אילת, לרבות ברמת הגולן, בנגב, בעוטף עזה, בכפרי המשולש ובשטחים. הכנסות דואר ישראל ב-2019 הסתכמו ב-1.84 מיליארד שקלים, הרווח התפעולי הגיע ל-47.2 מיליון וה-EBITDA – ל-164 מיליון, המהווים 8.9% מההכנסות. היקף ההשקעות של הדואר בטכנולוגיה ובתשתיות הסתכם אשתקד ב-150 מיליון שקלים.

הפוסט בדרך להפרטה עוצרים בדואר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לביקור רמטכ"ל ביחידה שלך, כל מפקד מתכונן היטב. כך היה גם בשנת 2005, כשהרמטכ"ל היה משה בוגי יעלון, והביקור היה "היסטורי", הראשון באגף החדש, שמלאו לו שנתיים, לאחר שהוקם ב-2003 על יסודות חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. המפקד הראשון היה אלוף חקי (יצחק) הראל, שתוך תשעה חודשים עבר לתפקיד הבא, ואז הגיע אלוף אודי שני, ובשלוש שנותיו (2003-2006) באגף השאיר חותם בל יישכח של חיבורים וקשרים עם כל האקו-סיסטם: המערכת הצבאית עם האזרחית ועם הממשלתית – שהרי עולם פתרונות ה-IT הוא זהה לכולם. הוא לא עשה זאת לבדו אלא יחד עם (חיבורים, אמרנו) שני תא"לים: תא"ל ארנון זו-ארץ, רמ"ט אגף התקשוב וקצין הקשר והתקשוב הראשי, וגם תא"ל יהוא אבן זהב, מפקד לוטם (יחידות ממרם ושלוחותיה/מקבילותיה).

בכניסה לבה"ד 7. משמאל: תא"ל יהוא אבן זהב, מפקד לוטם; אלוף אודי שני, ראש אגף התקשוב; רא"ל משה בוגי יעלון, הרמטכ"ל; תא"ל ארנון צילום: פלי הנמר

ההרמוניה שרתה בכל העולמות. אז כשאתה נתקל בתמונה עם עשרות ראשי היחידות, למי תפנה שיידע לבטח את כל השמות, כל הדרגות וכל התפקידים (דאז)? – ברור שתפנה לתא"ל ארנון זו-ארץ, שהיה רמ"ט אגף התקשוב וקצין הקשר והתקשוב הראשי בשנים 2002-2005. אגב, היום, האגף – שהתחיל כאגף התקשוב (כבר אז חידשו כששילבו את תקשורת ומיחשוב = תקשוב) – התפתח לאגף התקשוב וההגנה בסֶבֶ"ר (כן, בצה"ל המציאו ראשי תיבות: חדשים לסביבת הרשת) במטה הכללי.

הנמר זוכר, ומן הסתם אוהב, את תג החיילים מיחידות התקשוב בפיקוד המרכז, שעליו מתנוסס האריה – גור אריה יהודה.

ביקור הרמטכ"ל משה בוגי יעלון באגף התקשוב בשנת 2005. יושבים, מימין: תא״ל במיל׳ מוטי בר דגן, הקשר"ר ה-10 וכיום יו״ר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ויו״ר צוות; תא״ל במיל׳ צבי אמיד, הקשר"ר ה-9, מנכ"ל בזק לשעבר וכיום חבר הנהלה בעמותת חיל הקשר והתקשוב; תא״ל יהוא אבן זהב, מפקד לוט״ם; תא״ל ארנון זו-ארץ, הקשר"ר ה-16; רא״ל משה בוגי יעלון, הרמטכ״ל דאז; אלוף אודי שני, ראש אגף התקשוב; אל״ם דודו גבע, מפקד בה"ד 7;  אלוף במיל׳ שלמה ענבר, הקשר"ר ה-7, נשיא ומנכל העמותה להנצחת חיל הקשר והתקשוב; תא״ל במיל׳ ישראל זמיר, הקשר"ר ה-8.

עומדים, מימין: תא"ל במיל' אריה ברק, קצין קשר גיס הדרומי לשעבר; אל"מ איתן שטיינר, מקש"אפ דרום; אל"מ עמוס גבע, מפקד חושן; סא"ל קשטן, רת״ח משא״ן; אל"ם מיכאל רוף, מפקד ממט״ל; אל"מ אשר וולך, רמ"ח אגם; אל"מ שי בסון, רמ"ח שוהם; סא"ל אורן חמיליס ז״ל, מפקד מצו״ב; אל"מ אבי כוכבא, מפקד ממר"ם; אל"מ נחום בסלו, רמ"ח תכנון; אל"מ עופר עזרי, רמ"ח צי״ד; אל״מ ראובן לוי, רמ״ח במפא״ת; אל"מ שרלי בן חמו, מקשא״ם באמ״ן; אל״מ אילה חכים, סגנית מפקד לוטם; אל"מ אייל זלינגר, מקשאפ מרכז; אל"מ דב בכר רמ"ח טכני/מעו״ף

הפוסט הנמר זוכר: 2005 – ביקור הרמטכ"ל משה בוגי יעלון באגף התקשוב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנה היא 1985. אמצ"י – איגוד משתמשי ציוד יבמ בישראל, קיים באילת כנס של הסניף הישראלי של ארגון Common – קהיליית ה-IT של משתמשי יבמ באירופה. את האיגוד הישראלי הובילו עמירם שור, היו"ר, שמזוהה עם קבוצת מ.ל.ל, שאותה הוא הוביל במשך שנים רבות, ושמעון בוקשפן ז"ל, אז מנמ"ר עיריית פתח תקווה ומזכיר אמצ"י, שבלעדיו לא קרה דבר.

משמאל: טובי אורבך, ששיווק את תוכנת בסיס הנתונים שפותחה על ידי ד"ר צבי מסיני בשם DB1 ופלי הנמר בהופעה מזוקנת נדירה. צילום: רני רוגל

לרגל האירוע, אנחנו, באנשים ומחשבים (הייתי אז מנהל השיווק והפרסום של העיתון המודפס – כן, היו פעם עיתונים מודפסים), יזמנו, בעידודם של שור ובוקשפן ז"ל, הפקת מוסף מיוחד עתיר כתבות, ראיונות וגם מודעות. סטודיו אנשים ומחשבים, שגם כך היה עמוס עבודה, נרתם להפקה ולעימוד הגליון המיוחד, ודפוס על המשמר (זוכרים את העיתון?) הריץ את מכונת הדפוס הגדולה שלו. שמואל הרשקוביץ ז"ל, עוד דמות אגדית בתולדות באנשים ומחשבים, שהיה אחראי על עטיפת העיתונים והכנתם למשלוח במתקן של המשקם (כבר אז הייתה לדליה פלד ולפלי הנמר, מייסדי אנשים ומחשבים, המודעות לספק עבודה למוגבלים שזקוקים לה), עשה גם הוא את עבודתו.

נשאר רק דבר טריוויאלי אחד: כל המלאכה הסתיימה בצהרי יום פתיחת הכנס באילת וחבילות העיתונים היו צריכות להגיע באותו היום לבית המלון שבו התקיים האירוע. טנדר הפולקסווגן קאדי – הסוס למוד ההובלות וההסעות – היה עמוס בעיתונים, ונותרה השאלה: מי ייקח אותם לאילת?

פלי, מו"ל העיתון, ואני הבטנו זה בזה, והמסקנה הייתה ברורה: נוסעים לאילת. בשעת אחר צהרים מוקדמת נכנסנו לתא הנהג של הקאדי העמוס במאות עיתונים, נשמנו, נאנחנו – ויצאנו לדרך.

מימין: שמעון בוקשפן ז"ל, אז מנמ"ר עיריית פתח תקווה ומזכיר אמצ"י ישראל; מי שמזהה מוזמן לכתוב למייל המצורף מטה; אריה שמש, שותפו של עמירם שור במ.ל.ל, שאותה הקימו יחדיו; ואריה שוורץ (שוורצי). צילום: פלי הנמר

סביר להניח שעצרנו בדרך להפסקת תדלוק, שתייה, התאוששות והתרוקנות, אבל בפועל, זו הייתה נסיעה ישירה לאילת, שאליה הגענו בשעת חשיכה. נסיעה של הקילומטר האחרון אל המלון, חנייה, פריקת העיתונים והבאתם לאולם הכנס, שלום שלום, קצת לחיצות ידיים וחיבוקים, ביס או שניים מהכיבוד, הזמנות "בואו שבו, תישארו איתנו, יש תוכנית מצוינת הערב" – ואנחנו, שפופי מבט, התנצלנו ומלמלנו: "חייבים לזוז". בינינו, היינו שמחים להישאר לא רק לאירוע אלא גם לשנת לילה ראויה במלון באילת, אבל איפה – הקאדי חיכה לנו, ויצאנו לנהיגה לילית צפונה, כשהדבר היחיד שהיה ביכולתנו לעשות הוא להתחלף בנהיגה ולאסוף כוחות לסבב ההחלפה הבא.

מזהים את המצולמים? נא כתבו למייל המצורף מטה. צילום: פלי הנמר

לפנות בוקר חזרנו לבתינו בשלום, ובאותה השעה ישנו להם משתתפי הכנס כשהם מחבקים את העיתון שהבאנו להם. וגם אם הם לא עשו זאת, זה היה מתבקש. כך או כך, עוד פרויקט של אנשים ומחשבים הסתיים בהצלחה ב-1985.

מזהים את המצולמים? נא כתבו אליי כאן.

הפוסט הנמר זוכר: נסיעה לכנס Common באילת ובחזרה תוך 12 שעות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השנה: 2005.

האירוע: IT REALITY.

המהות: מסע ג'יפים תחרותי מרמת הגולן עד למבואות באר-שבע.

משך: יומיים בדרכים, עם לינה על הקרקע בסק"שים בגולן.

המשמעות: מנכ"לים וסמנכ"לים בחברת ספקיות, הצטוותו עם מנמ"רים לנהיגה בג'יפים ולהעמקת ההיכרות והחברות.

המארגנים: קבוצת אנשים ומחשבים במלאות לה 25 שנים.

המפיקות: דנה פלד ונטלי גבאי.

צוות ערוץ 10 (אז, היום ערוץ 13) שנלווה למסע ושידר את הכתבה: גיא לרר הכתב, אמיר צעידי הצלם, ודני המקליט.

מימין: נטלי גבאי ודנה פלד מארגנות המסע המהמם. נטלי היא סמנכ"לית האירועים והשיווק, הפעילה באנשים ומחשבים לא פחות מ-28 שנים של מאמצים והנאה רבה בצידם. צילום: פלי הנמר

ברוכים הבאים ל-IT REALITY. מתחם נקודת הכינוס בגולן, אליה כל אחד הגיע בכוחות עצמו (ג'יפו). צילום: פלי הנמר

צוות ערוץ 10, עם גיא לרר שזה היה הג'וב הראשון שלו עת חזר מלונדון היישר לסקירת פעילות יוצאת דופן של ההיי-טק הישראלי, ולאחר שידור הסיקור כוכבו דרך, ואמיר צעידי, צלם הווידיאו, ודני איש ה"בום" והמקליט, מראיינים את צוות אדוונטק בראשות זאב ינאי ורוני הירשפרונג. צילום: פלי הנמר

קבוצת אדוונטק שהגיע עם ג'יפ מדוגם משלהם: משמאל רוני הירשפרונג וזאב ינאי במרכז. צילום: פלי הנמר

אפי צ'אושו מחברת הראל, מכוונן את מחשב הג'יפ המושקע שלו. צילום: פלי הנמר

צוות טריפל C, החברה של רמי נחום בה אחדים מבני משפחתו מכהנים במשרות בכירות, מכוונים את המחשב שלהם במפות שלפני עידן הווייז. צילום: פלי הנמר

ג'יפ מושקע ומדוגם נוסף של חברת RAD. היו אז ארבעה חברות שהביאו עימן (או שכרו) ג'יפים מדוגמים: טריפל C, ראד, מלם, אדוונטק. צילום: פלי הנמר

חלק ב' של צילומים מהמסע יפורסם מחר

הפוסט הנמר זוכר: מסע הג'יפים IT REALITY הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חלק ב'

השנה: 2005.

האירוע: IT REALITY.

המהות: מסע ג'יפים תחרותי מרמת הגולן עד למבואות באר-שבע.

משך: יומיים בדרכים, עם לינה על הקרקע בסק"שים בגולן.

המשמעות: מנכ"לים וסמנכ"לים בחברת ספקיות, הצטוותו עם מנמ"רים לנהיגה בג'יפים ולהעמקת ההיכרות והחברות.

המארגנים: קבוצת אנשים ומחשבים במלאות לה 25 שנים.

המפיקות: דנה פלד ונטלי גבאי.

צוות ערוץ 10 (אז, היום ערוץ 13) שנלווה למסע ושידר את הכתבה: גיא לרר הכתב, אמיר צעידי הצלם, ודני המקליט.

צוות חברת SUN הצעירה, שהייתה אז בשיא תהילתה, עם מאיר פרידמן מימין. בהמשך SUN נקנתה על ידי אורקל. צילום: פלי הנמר

בגולן מכשול טבעי הן גם פרות הבשן המהלכות חופשי חופשי. צילום: פלי הנמר

כיוון שרוב המתחרים היו גברים תחרותיים, ההפקה סיפקה תחנות מטווחים לרובים ואקדחים. העיקר תחרות יריות בכל תחנה. צילום: פלי הנמר

לא מאמינים אז בבקשה גם תחרות ירי באקדחים. צילום: פלי הנמר

קבוצת פקודות הוראות מדויקות אחרונות לפני היציאה. צילום: פלי הנמר

קבוצת מלם מערכות (לפני שחברת תים שולבה בה) – גם לה ג'יפ מדוגם. צילום: פלי הנמר

ארבעת הג'יפאים של EDS. המנכ"ל יאיר פכט שני משמאל. בהמשך EDS נמכרה לחברת HP, שבשנה האחרונה התפצלה לשתי חברות: מוצרים ושירותים. צילום: פלי הנמר

אם החמצתם – הנה חלק א'

חלק ג' של צילומי האירוע יפורסם מחר

הפוסט הנמר זוכר: מסע הג'יפים הגדול, IT REALITY – חלק ב' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חלק ג'

השנה: 2005.

האירוע: IT REALITY.

המהות: מסע ג'יפים תחרותי מרמת הגולן עד למבואות באר-שבע.

משך: יומיים בדרכים, עם לינה על הקרקע בסק"שים בגולן.

המשמעות: מנכ"לים וסמנכ"לים בחברת ספקיות, הצטוותו עם מנמ"רים לנהיגה בג'יפים ולהעמקת ההיכרות והחברות.

המארגנים: קבוצת אנשים ומחשבים במלאות לה 25 שנים.

המפיקות: דנה פלד ונטלי גבאי.

צוות ערוץ 10 (אז, היום ערוץ 13) שנלווה למסע ושידר את הכתבה: גיא לרר הכתב, אמיר צעידי הצלם, ודני המקליט.

ארבעת הגברים הג'יפאים של צוות טריפל C בבעלותו של רמי נחום משמאל. צילום: פלי הנמר

צמד הזמרה: דבורה ואבי כרמון, חברת בנפיט, עם סווטשירט מדוגם של התחרות. כבוד להם, הם יחדיו כל השנים עד עתה ועד 120. צילום: פלי הנמר

נצפו בתחרות השירה. משמאל: מוטי אשכנזי וצוות EDS. צילום: פלי הנמר

פלי הנמר נועץ מבט מקרוב בצוות הסיקור של ערוץ 10: אמיר צעידי הצלם וגיא לרר הכתב. צילום: פלי הנמר

אם החמצתם – הנה חלק א' וחלק ב'

הפוסט הנמר זוכר: מסע הג'יפים הגדול, IT REALITY – חלק ג' ואחרון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תורת המספרים: 78,76,74. פתרון יבוא.

השנה ימלאו 40 שנים טובות (כולל הקורונה שנת המכות וההזדמנויות גם יחד) לחברת אנשים ומחשבים שהגיליון הראשון שלה, אנשים ומחשבים COMPUTERWORLD, הופיע ב-18.11.81, ומאז, בכל מזג אוויר, במלחמה, בעוצר, בסגרים ושאר מרעין בישין ממשיך לפרסם כסדרו את חדשות התעשייה, באתר ובניוזלטר היומי DailyMaily. בשנת ה-30 יצא לאור גיליון מיוחד ובו סקירת התעשייה והישגיה בארץ בעולם ב-30 השנים דאז. הנמר זוכר את ביקורו אצל סמי סגול, ידידו, האיש הנדיב ביותר.

סגול, שהמשיך את אימפריית מפעלי כתר שייסד יוסף, אביו, ב-1949, הוא תעשיין ישראלי, בעל השליטה בחברת כתר פלסטיק. לפי ויקיפדיה, סגול תרם להקמת חמישה מרכזי מחקר למדעי המוח בבתי חולים ובאוניברסיטאות: המרכז למדעי המוח ע"ש יוסף סגול במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, מרכז סגול לחקר מוח ותודעה במרכז הבינתחומי הרצליה, בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, מרכז סמי סגול לרפואה היפרברית ומחקר במרכז הרפואי אסף הרופא ומרכז המחקר ע"ש סמי סגול של בית הספר לטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה, וגם סייע במימון מחקריהם ולימודיהם של תלמידי דוקטורט ישראליים בתחום המוח ותמך בפרויקטים וחברות שעניינם קידום חקר המוח בישראל. תרומות נוספות שלו היו לשיפוץ היכל התרבות ולמורשת יהודי טורקיה. כבוד, הערכה והערצה.

בשנת 1997 הקים סמי סגול יחד עם משה תאומים ומוטי אורנשטיין את עמותת מפעלות חינוך וחברה, שמטרתה לפעול באמצעות הספורט למען החברה והקהילה. במקביל רכשו את השליטה באגודת הכדורגל הפועל תל אביב, שאותה החזיק עד 2008.

בתמונה שלפניכם, מתפעלים סמי סגול מושיק תאומים, חובב קסמים ידוע וותיק, מקסם בשידור חי וישיר ומול עיניהם בביצועה של דליה אסיא-פלד, שהקימה יחד עם פלי הנמר, לפני 40 שנים את… אתם כבר יודעים.

מימין: מושיק תאומים, סמי סגול, דליה אסיא-פלד הקוסמת. צילום: פלי הנמר

ועוד מספר חשוב, הקוסמת והנמר חוגגים השנה 50 שנים של ביחדנס, כשהם מנהלים ומובילים את חברת אנשים ומחשבים. ושוב תודה למפעלו הגאוני של ג'ימי וולס, ויקיפדיה, אותה יזם והקים ב-2001, לפני 20 שנים. מידע חינם לכל העולם ובכל השפות בלי חברות מסחריות שהפכו למפלצות עצומות.

תאומים הוא בעליה של קבוצת התקשורת והפרסום גיתם, הכוללת את משרד הפרסום גיתם BBDO, משרד יחסי הציבור גיתם פורטר-נובלי ועוד. כמו כן, תאומים חבר דירקטוריון בקבוצת הפועל תל אביב, המשחקת בליגת העל. אז הנה פתרון החידה: סמי סגול נולד ב-1943, מושיק תאומים ב-1945 ופלי הנמר ב-1947

הפוסט הנמר זוכר: סמי סגול מעיין בגיליון ה-30 הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

השבוע הגיעו לבקר במאורת הנמר מיי (מיטל) ברוקס-קמפלר ואורן ברט מהלנה (Helena) – חברה שמתמחה בבנייה ובהובלה של קמפיינים להגברת מודעות אבטחת מידע.

ברוקס-קמפלר היא מייסדת החברה, מרצה בכירה לאבטחת מידע, מחברת הספר בטוחים אונליין – המדריך המלא להגנה עצמית ברשת ומייסדת קהילת Think Safe Cyber בפייסבוק, שחגגה באחרונה 10,000 חברים. ברט הוא מומחה אבטחת מידע עם מעל 25 שנות ניסיון. בין שאר עיסוקיו, הוא שימש כיועץ בכיר בפרויקטים אסטרטגיים בארץ ובעולם, כיהן כראש מינהל הסייבר בתעש עד 2018 והיה מנהל אבטחת מידע בשלל ארגונים.

במהלך הביקור שוחחנו על החברה ועל פעילותם.

מה עושה הלנה?
ברוקס-קמפלר וברט: "חברת הלנה מתמחה בבנייה ובהובלה של קמפיינים להגברת מודעות לאבטחת מידע בארגונים. החברה מתמקדת ביצירת תכני אבטחת מידע לרמות שונות, תוך שימוש במתודולוגיות פדגוגיות ומשחקיות. היא מציעה שלל פתרונות להגברת מודעות לאבטחת מידע: הדרכות כלליות ומותאמות, בניית קורסים ייעודיים, הפקת סרטוני מודעות קצרים, הפקת לומדות, משחקוני סייבר, הפקת שבוע סייבר והשנה הפקנו משחק חדר בריחה וירטואלי לנושאי סייבר, בכיכובו של צחי הלוי".

במה זה שונה מפתרונות אחרים המוצעים כיום?
"בהיותנו חברה שכוללת אנשי סייבר ותיקים לצד מומחי תוכן, מפתחי הדרכה, משחקולוגים ומעצבים, אנחנו משלבים את הטוב מכל העולמות. אנחנו מבינים את הצורך המקצועי ופועלים להביאו בצורה חדשנית ומעניינת, שתביא לרתימת העובדים לשמירה על אבטחת המידע בארגון, כמו גם בחיים האישיים שלהם.

אחד הדברים שחשובים לנו הוא ההתאמה ללקוח, מה המאפיינים שלו, מה האיומים הספציפיים שמהם הארגון חושש, אילו פעילויות קודמות נעשו בו בהיבטי מודעות אבטחת מידע וכיו"ב. המידע הזה מאפשר לנו לייצר תוכנית שנתית או רב שנתית, שכוללת מדדים ברורים שמאפשרים לנו לבחון את אפקטיביות הלימוד לאורך זמן ולהתאים אותו למציאות המשתנה בעולם הסייבר, כמו גם לסביבת הלקוח".

איך אנשי סייבר ותיקים מגיעים לעסוק דווקא בנושא המודעות לאבטחת המידע?
ברוקס-קמפלר: "אצלי, הנושא הזה התחיל לבעור בתקופתי כמנהלת אבטחת מידע. ידעתי שהגורם האנושי הוא נקודת מפתח בהגנה על הארגון, אולם כשחיפשתי פתרונות לנושא גיליתי שעליי לעבוד עם כמה ספקים, כאשר כל אחד מהם נותן לי פתרון חלקי במתודולוגיה שונה. אז נבט במוחי הרעיון להקים חברה שתתמחה בעולמות של הגורם האנושי. העיסוק בנושא בשנים האחרונות וניהול קהילת Think Safe Cyber חידדו עבורי את המשמעות של הנושא".

ברט: "גם אני, כמנהל אבטחת מידע, נתקלתי בבעיה הזו – מה שגרם למצב שהרבה מהתכנים שהשתמשתי בהם היו ביצירה עצמית, וזה דבר שדרש השקעה ניכרת ביצירת ובהפקת התכנים. בנוסף לעבודתי אני מעביר מזה כמה שנים הדרכות לגילאי ה-50+ בנושאי מודעות אבטחת מידע, ורואה עד כמה הבעיה הזו נרחבת. ברוקס-קמפלר ואני מכירים שנים רבות – אני נוהג לומר ש-'המצאתי אותה' – וכשעלתה ההזדמנות להצטרף לפעילות של הלנה ולשלב בין הידע המקצועי שלי לחזון הכולל של החברה – לא היססתי".

אבטחת מידע נתפס כנושא טכני ומשעמם. איך אתם מצליחים לעורר עניין בו?
ברוקס-קמפלר: "בשלב מוקדם בבניית החברה הבנתי שעם כל הכבוד לידע המקצועי, נדרש פה פיצוח הן פדגוגי והן יצירתי. זו הסיבה שאנחנו עובדים עם מומחי יצירת תוכן ומשחקולוגים, שמסייעים לנו בפיצוח הזה. העובדה שהן ברט והן אני מדריכים ותיקים הן לקהלים מקצועיים והן לקהלים שאינם מקצועיים עוזרת לנו בחידוד המסרים".

ברט: "אחד הדברים שחשוב לנו לתת לאנשים הוא את ה-'מה יוצא לי מזה' – מה הם מקבלים ואיך המידע שהם קיבלו בעבודה יכול לעזור להם להגן לא רק על הארגון, אלא גם על עצמם ועל היקרים להם ברשת".

בנוסף להלנה, שניכם מעורבים בפעילות קהילתית – אם זה בהרצאות ואם זה בניהול קהילת Think Safe Cyber. מה עומד מאחורי זה?
ברט: "עבורי, העבודה עם הגיל השלישי התחילה כמיזם אישי, בעקבות פניות של חברים ששאלו שאלות. יש הרבה מיזמים שפונים לילדים, נוער והורים, אבל מה עם ההורים של ההורים שלנו? זה המקום שבו אני פועל. זה מתחבר יפה לפעילות של ברוקס-קמפלר בקהילה, וזה לא בכדי שהצטרפתי לקהילה כמנהל".

ברוקס-קמפלר: "הקהילה נולדה בעקבות הרצאות שהעברתי ופניות שקיבלתי לגבי פגיעות ברשת. כאדם בודד שמעביר הרצאות, יש גבול לכמה אנשים אני יכולה להגיע, אבל בקהילה, המספרים האלה אחרים לגמרי ואנחנו מצליחים לייצר מעגלי השפעה נרחבים. בשנה שחלפה מאז ההקמה הצטרפו אלינו יותר מ-10,000 חברים. אנחנו מעלים שם טיפים ואזהרות, אנחנו מקיימים שידור לייב שבועי עם מומחים שונים ובאחרונה, בחודש הבטיחות ברשת, ריכזנו עשרות מתנדבים להעברת הרצאות בבתי ספר.

החיבור שלנו לשטח באמצעות ההדרכות שלנו ובאמצעות הפעילות בקהילה מאפשר לנו להיות עם אצבע על הדופק ולייצר תכנים שיענו בדיוק על הנקודות שכואבות – הן בקהילה שאותה אנחנו מנהלים בהתנדבות והן בתכנים שאותם אנחנו מייצרים בהלנה".

הפוסט באו לבקר במאורת הנמר: מיי ברוקס-קמפלר ואורן ברט, הלנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בשבוע שעבר, בו צוין יום האישה בארץ ובעולם, התארחה במאורת הנמר ויקי סלאבין.

אז לפני הכל הנמר מברר שוויקי (שכשמה, ויקטוריה, היא ווינרית אמיתית) אינה קשורה לסלאבין מהאוצר.

זכינו לשעה של שיחה מרתקת ומעניינת על ניהול, ניהול נשי, יזמות טכנולוגית סביב עולם הבריאות הדיגיטלית.

בנוסף לערכים וצמיחה, סלאבין סללה דרך ארוכה מלמטה, בזכות תשוקה אדירה ומחשבה כיצד ניתן לשפר את העולם בו אנו חיים בעזרת אימוץ של טכנולוגיה.

סלאבין עלתה לישראל מבריה"מ, יחד עם אמה ואחותה, בגיל צעיר, ומגיל 15 חלמה לעסוק ברפואה ומחקר, אבל הבינה כי על מנת לממש את עצמה ולהביא לשינוי בעזרת טכנולוגיה יש להתחיל בהיי-טק תחילה. לכן, אחרי שירות בחיל האוויר היא מתחילה לעבוד בבנק, שם היא מגיעה בגיל צעיר מאד לתפקיד של סגנית מנהלת סניף. כשוויקי מבינה כי במסגרת הבנק היא לא תממש את הפוטנציאל הטמון בה, היא מוותרת על הקביעות ומתחילה את דרכה בעולם ההיי-טק.

ויקי עשתה שורה של תפקידים בכירים בהיי-טק, בתפקידי ניהול ומכירות, והייתה מעורבת בעסקאות ענק בהיקפים של מיליארדי שקלים. 

בשנת 2012, ויקי חברה ליבגני זילסיס, ויחד הקימו את חברת פרודאופס (Prodops) המתמחה בתשתיות תוכנה בענן, ושעבדה עם מאות חברות ותאגידים בינלאומיים עם דגש על עולמות הבריאות וה-Security. החברה בעלת פעילות גלובלית. לפני כשבועיים החברה הישראלית נרכשה על ידי חברת DoiT International האמריקנית.

בימים אלה פונה סלאבין לדרך יזמית חדשה בתחום הבריאות הדיגיטלית – כך ויקי סוגרת מעגל ומקימה מיזם טכנולוגי בעולם הבריאות עליו חלמה.

סלאבין מונעת מכוונה לייצר שינוי משמעותי בעזרת אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, שם לדבריה תוכל לתרום מניסיונה ב-15 השנים האחרונות בתחום תשתיות הענן וה-Security & Big Data. זאת, בכדי לשפר את שירותי הרפואה ברחבי העולם, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, הכוללות שימוש ב-Confidential computing.

סלאבין אולי לא רופאה, אבל בוודאי תסייע לאנשים רבים להתמודד טוב יותר עם המחלות שלהם בעזרת הטכנולוגיות שהיא תהיה חלק בפיתוחן והנגשתן.

שמחתי לגלות כי דרכינו נפגשו במקומות רבים במהלך השנים, וכי רשימה ארוכה של בכירים רבים מהתעשייה, עימם עבדה ויקי, הם חברים טובים של הנמר.

כמקובל, נתתי לה במתנה את ספרי "דרך הנמר" וקבענו להיפגש גם בעתיד.

הפוסט באה לבקר במאורת הנמר: ויקי סלאבין הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באחרונה הגיע לבקר אותי במאורה רונן סרוסי, מנכ"ל החברה הישראלית ננו סונו (Nanosono), העוסקת במלחמה באיום הבריאותי הגדול ביותר בזמננו, ולא לא מדובר כפי שניתן לחשוב דווקא על הקורונה (שבהחלט עלתה בשיחתו גם היא), אלא על התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

סרוסי סיפר לי כי מדובר באתגר גלובלי משמעותי, המוגדר על ידי ארגון בריאות העולמי (WHO) כאחד משלושת האיומים הבריאותיים הגדולים ביותר כיום.

לדבריו, תחזיות ארגון הבריאות העולמי היא שבשנת 2050 מספר המתים כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים צפוי לעמוד על כ-10 מיליון אנשים. סרוסי סיפר על כך שחברת ננו סונו הישראלית, אותה הוא מוביל, פיתחה פטנט ייחודי המצליח למנוע זיהומים באופן נרחב, ומבטיח להגן על הצוותים הרפואיים והמטופלים בבתי החולים.

הפטנט הייחודי מבוסס על ננו טכנולוגיה מתקדמת, המייצרת חשמל אלקטרו סטטי קבוע, שמשמיד אופן מיידי ממברנות של חיידקים שבאים עימו במגע. הטכנולוגיה החדשנית של החברה הוכחה כמחסלת 12 מיליון חיידקים תוך מספר דקות ספורות.

מוצרים להגנה מקיפה: מדים, צבע לקירות ומסיכות אנטי בקטריאליות

עוד למדתי כי במסגרת טכנולוגיה זו פיתחה החברה מוצרים שונים במטרה לספק הגנה מקיפה מפני הדבקויות בזיהומים. בין המוצרים מדים, תחבושות, חלוקי מגן ואף צבע ייחודי לקירות, שמצליח לחסל חיידקים ומזהמים ואף הוכח כיעיל נגד וירוס הקורונה.

על פי סרוסי, התחלואה בבית החולים נאמדת בין היתר בהוצאות כלכליות גבוהות של מערכת הבריאות שנאלצת להשקיע מדי שנה מאות מיליוני שקלים בניתוחים, ימי אשפוז ארוכים, שעות עבודה נוספות ועוד דוגמאות נוספות שמוכיחות את הצורך בפתרון רחב יותר. הטכנולוגיה הייחודית הזו יוצרת מעגלי הגנה רחבים יותר ומבטיחה לחולל מהפך במערכת הבריאות.

סרוסי עדכן אותי שלאחרונה בישרה ננו סונו גם על השקת מסיכות הגנה אנטי בקטריאליות, המבוססות על הטכנולוגיה המתקדמת. המסיכות, המיוצרות במרכז הפיתוח של החברה ביקנעם, הן מבד נושם המותאם לעור הפנים, פועלות על ידי טכנולוגיה ייחודית שמגינה בנוסף מפני חלקיקים הנישאים באוויר. המסיכה מאושרת על ידי משרד הבריאות וכיום נמצאת בשימוש צוותים רפואיים בבתי החולים בישראל.

למעשה, ברגע שאדם חובש מסכה רגילה, הוא לא מודע לכמות החיידקים שמצטברים עליה כאשר אותם החיידקים למעשה מזהמים אותו שוב ושוב. לכן, החברה שמה לנגד עיניה לענות על הצורך ההכרחי בהגנה מיידית ויעילה, בייחוד בזמן הקורונה.

"בימים אלו אנחנו משיקים מסכה ייחודית שהוכחה כמחסלת 99.999% מהחיידקים על ידי מעבדות בארצות הברית מאושרות FDA".

"מסיכה ייחודית זו", סיפר סרוסי, "למעשה בולמת מעבר של הווירוס או החיידק, ובכך מונעת זיהום שנמשך מבן אדם אחד לאחר. על מנת לבדוק כיצד ניתן למנוע מעבר כזה, נבדקו חלקיקים שהוזרמו דרך המסכה בשטף גבוה, כאשר בצד השני נבחנה פעולת הקליטה של החלקיקים. התוצאות שהתקבלו מוכיחות כי רמת הסינון מגינה סטטיסטית מזרימה של מספר מזהמים מחוץ למסכה".

המנכ"ל של ננו סונו הציג את ייחודה ויעילותה של המסכה ואמר: "אחד הגורמים החשובים במסיכה מסוג זה הוא הפילטר ויכולות הסינון הקיימות בו. החיידק שנתקע בחלקה החיצוני של המסכה מחוסל באופן מיידי, כאשר החלק העליון תפקידו לחסל מזהמים בזכות התכונות האנטי בקטריליות הגבוהות הקיימות בו. למעשה, בזכות החומר, נוצרת תופעה מעניינת שגורמת לפירוק הדופן על ידי פירוק הלחות הטבעית לרדיקלים טבעיים".

הפוסט בא לבקר במאורת הנמר: רונן סרוסי, ננו סונו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות